1מניחין בין שם לשם כדי שיהיו ניכרין ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין אם עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו:2מניחין בין שיטה לשיטה כמלא שיטה ובין תיבה לתיבה כמלא אות ובין אות לאות כמלא שער ובין דף לדף כמלא אגודל. עשה סוף הדף לתחלתו פסול. עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו:3מניחין בין דף לדף שם בן ארבע אותיות. לא יכתוב שנים בסוף הדף ושתים בין דף לדף אבל לא משם קטן ואם היה שם קטן בפני עצמו של שלש אותיות אסור:4מניחין בין דף לדף בתורה ריוח שתי אצבעות ריוח ובנביאים ובחומשין ריוח גודל אחד. מניחין מלמטה בתורה ריוח טפח ולמעלה שני חלקים בטפח. ובנביאים ובחומשין שלש אצבעות מלמטן ושתים מלמעלן. כאן וכאן אם רצה להוסיף מוסיף ובלבד שלא יהו הרוחות מרובין מן הכתב. מניחין בין ספר לספר בתורה ארבעה שיטין ובנביאים שלש שיטין:5גמר כל הספרים ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה אחת קטנה ואינו נמנע. מניחין אותו בסוף הדף כדי להקיפו עושה עמוד בסוף הספר בתחלה כדי להקיפו וא"צ לעשות כן בתחלתו ובתורה מכאן ומכאן לפיכך גוללין הספר לתחלתו ולתורה לאמצעית ואין פותחין את התורה ביריעה ואורכו של ס"ת ששה טפחים:6אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמנה. אבל בשיטין נותנין טעם במסעות ארבעים ושנים וברבבות של ישראל ששים ובזקנים של ישראל שבעים ושנים ובתוכחות של משנה תורה תשעים ושמנה הכל לפי הכתב. במסעות שנאמר במדבר ל״ג:ב׳ ויכתב משה את מוצאיהם. ברבבות ישראל שנאמר שמות לד כתב לך וגו׳ ואת ישראל מה ישראל בששים ריבוא אף שיטה של תורה בששים ריבוא. בזקנים שבעים ושנים שנא׳ במדבר י״א:ט״ז אספה לי שבעים איש וגו׳. וישאירו שני אנשים במחנה וגו' והמה בכתובים שבעים ושנים. ובתוכחות תשעים ושמנה שנאמר דברים כ״ח:נ״ח אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וגו׳ ובקלפים לא נתנו שיעור אלא כל שרוצה מוסיף ובלבד שלא יפחות משלשה דפין :7יריעה שבלתה לא יטול שנים ויחזיר שנים אלא נוטל ג׳ ויחזיר ג׳ ומה שהוא מחזיר כמדת כתב ראשון:8שיעור הדף כדי שיהא רואהו ובקטן לא יפחות מטפח. ר׳ יוסי בר יהודה אומר לא יפחות משלש אצבעות:9ולא יעשה חצי ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יותר על הצי ארכו אלא *מאמצעו הוא ועושה אותו מן המובחר:10לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים קלפים מפני שאינו מן המובחר:11אין דובקין בדבק ואין כותבין על גבי מטלית ואין תופרין במקום הכתב. אמר ר׳ שמעון בן אלעזר משום ר׳ מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלית אבל אין כותבין במקום הכתב מבפנים אלא מבחוץ. צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן שלא יקרע ומחו לה אמוחא מלמטה למעלה ומלמעלה למטה . הלכה למשה מסיני ספר תורה שנקרע מטלה עליו מטלית מבחוץ. כל האותיות הכפולים באל"ף בי"ת כותב את הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה והאחרונים בסוף ואם שינה פסול. ספר שנקרע מטלה עליו מבפנים אבל לא מבחוץ: