מסכת סופרים י״ד

1 ולמה אמרו כולן כדי לקיים ברכת שבע כנגד ז׳ קוראים וכן אתה אומר בכ"ב פסוקים בנביא כ"א כנגד ז' קרואים מג' ג׳ ואחד כנגד חזן הכנסת:

2 בד"א בשלא תרגמו ושלא דרשו אבל תרגמו ודרשו המפטיר מפטיר שלשה או חמשה או ששה בנביא ודיו:

3 ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר צריך לומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בכתובים:

4 הקורא בכתובים צריך לומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות בכתבי הקדש:

5 במגלת אסתר אמרו שצריך להזכיר בו זמן ולאחר קריאתה צריך הקורא לומר בא"י אמ"ה האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים ברוך אתה ה׳ האל העוזר ומושיע. כנגד עלבונה של תורה מברכין וי"א כנגד עלבונם של ישראל מברכין:

6 ועור אמרו שכן צריך ליתן שבח והודאה על הגאולה ועל הפדות וחותם בא"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו מיד שונאיהם ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו אמר רבי פנחס צ"ל חרבונה זכור לטוב:

7 ר׳ ברכיה רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן כד הוה מטי ר' יוחנן יונתן להדין פסוקא אסתר ב אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר רשיעא שחיט שמוי למזגא לטבא טבתי׳ ולביש בישתיה שנא׳ משלי י זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב:

8 המפטיר בנביא הוא פורס על שמע באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה היכי פתח אשרי יושבי ביתך ואח"כ עומד המפטיר ואומר תהלים פו אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך שמות ט״ו:י״א מי כמוך באלים ה׳ מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא תהילים קמ״ה:י״ג-י״ד מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור. ה׳ מלך ה׳ מלך שמות ט״ו:י״ח ה' ימלוך לעולם ועד ישעיהו מ״ב:כ״א ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר תהילים כ״ט:י״א ה׳ עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום נחמיה ט׳:ו׳ אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים:

9 מיד נכנס המפטיר ואוחז את התורה ואומר שמע ישראל פסוק הראשון בנעימה ואף העם עונין אותו אחריו:

10 וחוזר ואומר אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו כנגד שלשה אבות ויש אומרים כנגד שלש קדושות:

11 תהילים ע״א:י״ט וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך שם קלה ה׳ שמך לעולם ה׳ זכרך לדור ודור הכל תנו עוז לאלהים ותנו כבוד לתורה שם לד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו. וצריך להגביה את התורה בשמע ישראל ובאלו ייחודין שלשה גדלו לה׳ אתי:

12 ועוד צריך לומר על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהדר ויתקלס הנכבד והנורא שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו ויחון פלטתנו ופלטת עמו ישראל ברחמיו וברוב חסדיו בשלום ובחן ובחסד וברחמים המקום הוא יעשה עמנו בעבור שמו הגדול ואמרו אמן:

13 ואח"כ מגביה את התורה ואומר אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו לעולם ועד ומתחיל בנעימה ואומר ה׳ הוא האלהים ה׳ שמו ואחריו עונין אותו העם וחוזר וכופלו ועונין אותו פעמים:

14 מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל האנשים ולנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר דברים ד׳:מ״ד וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל או תהילים י״ט:ח׳ תורת ה׳ תמימה משיבת נפש והמפטיר נותנו לחזן הכנסת והוא חוזר התורה לכסות ראשי הקרואים שאין כבוד להיות התורה יחידה וכיוצא בו אינו מן המובחר שיעמוד החזן יחידי לפני התיבה אלא שיעמדו עמו אחד לימינו ואחד לשמאלו כנגד אבות ויש אומרים פורס את שמע שיאמר יוצר אור וקדוש וטעם לדבר על הברכה שמברך על התורה ועל העבודה כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כשהיו מוציאין את התורה ומחזירין היו הולכין אחריה מפני כבודה:

15 קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע לומר יוצר אור ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו: פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומין או מי שראשו מגולה פורס את שמע ויש אומרים בכרעיו ובגדיו פרומים פורס אבל לא בראשו מגולה אינו רשאי להוציא אזכרה מפיו בין כך ובין כך מתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו:

16 סומא פורס את שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס את שמע:

17 קטן שאמרו מבן שתים עשרה שנה ולמעלה פורס את שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו עד שיהיה בן עשרים שנה ובעל זקן אבל אין לו זקן והוא בן עשרים אע"פ שנראה כסריס וי"א אפילו סריס עצמו מותר אבל אם עלה זקנו אפילו מבן י"ח מותר לעבור לפני התיבה ולישא את כפיו:

18 במגילה הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ר׳ יהודה מכשיר בקטן. א"ר לוי מגלת אסתר צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום שנאמר תהילים ל׳:י״ג למען יזמרך כבוד בלילה ולא ידום ביום לפיכך נהגו לקרותה במוצאי שבת שתים ר"מ כי החליף בכנשתא שמע קליהון דסדרא אמר עד מתי אתם עושים את התורה קרויות קרויות אמרו ליה משום יזמרך כבוד ושבקון ונהגו העם לומר כן לאומרה במוצאי שבתות של אדר עד שיעברו חמשה עשר באדר ומקרי היכי קרי בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד עד בלילה ההוא ובמוצאי שבת שניה קורין מבלילה ההוא עד ודובר שלום לכל זרעו: בשיר השירים קורין אותו בלילי ימים טובים של גליות האחרונים חציו בלילה אחד וחציו בלילה השני. רות במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו ומשלים במוצאי יום טוב האחרון. ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם ונהגו העם כך שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה מנהג ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדעת:

19 וכשם שקורין בתורה ומפטיר בנביא ביום כך חייב במגילה לקרותה ביום שנאמר אסתר ט׳:א׳ ביום אשר שברו אויבי היהודים ותני עלה כל היום כשר לקרות מגילה:

20 אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים כו׳ תפלה שבלתה אין עושין אותה מזוזה ומזוזה שבלתה עושין אותה תפילין לפי שמעלין בקדש ולא מורידין: