תוספות על סוטה ב׳

1 מתני' המקנא. איידי דתנא נדרים תנא נמי נזיר דדמיא לנדרים - תימה והא בריש מסכת נזיר דף ב. אמר דלא תנא ליה אלא אגב סוטה כדרבי וי"ל דלא קבעה בסדר נשים אלא אגב סוטה ומשום דדמיא לנדרים קבעה בתר נדרים מ"ר. ותימה אמאי לא קבעה אגב נדרים דהא בפ"ד דנזיר תנא משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת בעל ויש לומר דעדיפא ליה למימר משום סוטה דפרשיות נמי נסמכו ובריש מסכת שבועות דף ב: דייק נמי בכה"ג:

2 המקנא דיעבד אין - וא"ת וכי כל היכא דתני ה"א בתחילתן לשון דיעבד הוא והא קתני בסוף אלו עוברין פסחים דף מט. ההולך לשחוט את פסחו ובעבודה זרה פרק השוכר דף סט. המניח עובד כוכבים בחנותו דמסיק בשמעתתא קמייתא דשחיטת חולין דף ג. דמיירי לכתחילה ובפרק ב' דשחיטת חולין דף לז. השוחט את המסוכנת ובפרק קמא דביצה דף ו: השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות ויש לומר דכל היכא דאיכא למיתלי בלישנא דייק הכי כגון הכא ובריש פ"ב דשחיטת חולין דף כז. והתם נמי בפ' קמא דף טו: השוחט במגל יד ובפ' קמא דביצה דף ז: השוחט חיה ועוף יחפור בדקר ובפ' חבית שבת דף קמז. הרוחץ במי מערה או במי טבריא ותימה היכי דייק מהכא דאסור לקנאות אמאי לא מתרץ המקנא שבא כדמתרץ בפ"ק דביצה דף ז: ועל כרחך אית לן למימר דהכא ממשנה יתירא דייק כדפרש"י:

3 קודם יצירת הולד - נראה לרבי קודם יצירת הזכר בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה:

4 הא בזוג ראשון הא בזוג שני - תימה בפ' ואלו מגלחין מו"ק דף יח: דאמר שמואל מותר לארס בחולו של מועד שמא יקדמנו אחר קפריך ליה מהכא ארבעים יום קודם יצירת הולד אמאי לא מוקי התם מלתיה דשמואל בזוג שני:

5 אבל בטומאה עד אחד מהימן - תימה אדרבה איכא למימר איפכא אבל בטומאה בעינן בי תרי ומשום דאוסרתה איסור עולם ואי לאו ממתני' דמייתי מהיכא פשיטא ליה למימר הכי וי"ל דעדיפא ליה טומאה מקינוי וסתירה אף על גב דאוסרתה איסור עולם משום דרגלים לדבר:

6 כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים - ואחד דכתיב גבי ועד אחד לא יענה בנפש במדבר לה מוקי לה בפרק אחד דיני ממונות סנהדרין דף לד. בדרישה מן התלמידים ולא יומת על פי עד אחד דברים יז דרשינן בפרק ראשון דמכות דף ו: לעדות מיוחדת לאפוקי אחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה אבל קשיא דגבי שבועת העדות כתיב והוא עד ויקרא ה ומחייבין אפילו אחד כדתנן שבועות דף לא: כפר אחד והודה אחד הכופר חייב וי"ל דשבועת העדות לא חייבה תורה אלא בתביעה כדילפינן התם מקראי הילכך כל היכא דמפסידו ממון מיחייב דבהפסד ממון תליא מילתא:

7 מאי טעמא דר' יהושע - בירושלמי מפיק ליה מהני קראי מאי טעמא דרבי יהושע כי מצא בה ערות דבר ערוה זו הסתירה דבר זו הקינוי וילפינן דבר דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים אף כאן ע"פ שנים תני רבי יוסי בר' יהודה וכו' משקה ע"פ שנים נאמר כי מצא ואין מציאה בכל מקום אלא על פי עדים מה מקיים רבי אליעזר דבר דבר שהוא מרגיל לבא לידי ערוה עוד בירושלמי כתיב ועבר עליו רוח קנאה וגו' שלא יקנא לה מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך גאות אלא מתוך דבר של אימה עבר וקינא לה מחמת הדברים הללו מה את אמרת למצוה או לעיכוב אם תאמר למצוה קינויו קינוי אם תאמר לעיכוב אין קינויו קינוי אמר רבי מנא אתיא כהדא כל מקום שנאמר חוקה תורה מעכב: