תוספות רי"ד על יבמות ע״ו

מהדורה: תוספות רי"ד, ירושלים תרצ"א

מפרשים:
1 ת"ר ניקב פסול מפני שהוא שותת ואינו יורה כחץ נסתם כשר מפני שהוא מוליד ומורה כחץ וזהו פסול החוזר להכשרו זה למעוטי מאי למועוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאניו קרום היכי עבדי פי' לסתום הנקב א"ל אביי לראב"א מייתינן שערתא ומסרטין לי' ומייתינן תרבא ושייפינן לי' ומייתינן שומשמנא גמלא ומכתינן לי' ופסקי' לי' לרישא ודוקא שערתא אבל פרזלא מיצרף צריף וה"מ קטן אבל גדול איקפול' מיקפילי לאחר שמעלה ארוכה חוזר ונקלף ונסתר:
2 אמר רבה בר"ה המטיל מים בב' מקומות פסול, פי' ב' נקבים יש באדם א' מוציא שתן וא' מוציא זרע וביניהם כקליפת השום וניקבה הקניפה שבניהין ויוצאים מ"ר ממקום הזרע פסול. א"ר לית הל' כרבה בר ר"ה דדוקא בנסתם נקב הזרע והי' יוצא מנקב השתן אז פסול דשלא במקומה לא מבשלא אבל זה שהזרע יוצא ממקומו אם יוצאים גם מ"ר משם אין דרך כלום:
3 פצוע דכה וכרות שפכה מותרים בגיורת ומשוחררת, פי' דקהל גרים לא איקני קהל' בעי' מיני פצ"ד כהן מהו בגיורת שבקדושתי' ואסור כשאר כל הכהנים או לאו בקדושתי' קאי ושרי פי' כהן שלם אסור בגיורת משום זונה והשתא כשהוא פצ"ד מבעי לן אי קאי בקדושתי' ואסור כשאר כל הכהנים או לאו בקדושתי' קאי ושרי בפצ"ד ולא אפשיט:
4 מתניתין עמוני ומואבי אסורין ואסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד, מצרי ואדומו אינם אסורין איסור עולם עד ג' דורות א' זכרים וא' נקיבות אר"ש ק"ו הדברים ומה במקום וכו' איסור עולם התיר בנקיבות מיד, במקום שאל אסר את הזכרים אלא עד ג' דורוע אינן דין שנתיר את הנקבות מיד א"ל אם הלכה נקבל ואה לדין יש תשובה א"ל אל כי אלא הלכה אני אומר.
5 ממזרים ונתינים אסורים ואיסורין עולם. א' זכרים וא' נקיבות. פי' ונקבותיהן מותרות מיד דמפרש הדיה טעמא ע"ד אשר לא קדמו אתכם אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם אבל מצרי ואדומי גם נקיבותיהן אסורין דמצרי אפי' מצרית במשמע ור"ש מתיר הנקיבות בק"ו:
6 אם לדין יש תשובה, מאי תשובה אמר רבב"ח אר"י משום דא"ל עריות יוכיחו שלא אסר בה אלא עד ג' א' זכרים וא' נקיבות פי' דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה א' בת בנה א' בת בתא א"ל לא כי הל' אני אומר,
7 תנאי א"ל ר"ש הלכה אנין אומר ועוד קרא מסייעני בנים ולא בנות א"ל ר"י בנים אשר יולדו להן כתיב תצאן בלידה. פי' כל הנולד מהן ואפילו נקבות א"כ תלה הבנים באם שיולדת אותם שאם היא ראשונה בנה הוי שני, אע"פ שהאב שני לא אזלינן בתר האב ואי לאו דנקבות אסורות למאי תלאן בלידה: