תוספות רי"ד על פסחים נ״ג

1 אסור לאדם שיאמר בשר זה לפסח פי' לא מבעי' אם אמר על הבהמה מחיים דהו"ל כדרך המקדישין אלא אפי' על בשר שחוט שאין דרך הקדש בכך להקדיש בהמה שחוטה לפסח אפ"ה אסור כדבעינן למימר לקמן דאמרי' אין אדם מוציא דבריו לבטלה ואע"ג דלא חזיא לפסח לדמי פסח קאמר ונראה כמקדיש בהמתו לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוץ ואע"ג דלא קדשה לגופה קדשה מיהת לדמים ואע"ג דלא אמר לדמים אמרי' אין אדם מוציא דבריו לבטלה ואוכל קדשים בלא פדיון ודוקא בשר אבל חיטי לא דכולי האי לא גזרי' דילמא לימרו לדמי פסח אקדישינהו אלא דרך ב"א לומר נקנה החטים הללו ונאכלם בפסח ואותבי' מגדי מקולס דדוק' גדי מקולס מיחזי כמקדיש משום דדמי לפסח אבל בשר בעלמא לא ואהדר גדי מקולס אע"פ שלא פירש לפסח אסור אבל בשר בעלמא דוקא אמר לפסח אסור אבל בסתמא שרי:

2 והתנן ר"ש פוטר שלא התנדר כדרך המתנדבין פי' אין דרך להקדיש צלי ולפיכך אפי' הקדיש יהיו דבריו בטלין אבל לרבנן דסברי אין אדם מוציא דבריו לבטלה ודאי איכ' דמיחש דאע"ג דלא חזי לפסח חזי לדמי פסח ונראה כאלו הקדישו לדמיו וקשיא לי אמאי לא תריץ לי' ואע"ג דאין מקדישין צלי הרואה סובר שהקדישו בחייו והשתא אכיל קדשים בחוץ והנכון בעיני לומר דכל החששא אינ ה אלא שמא יאמרו מחיים הקדישה ואוכל קדשים בחוץ ובבשר אינו אסור עד שיאמר לפסח שהשומע סבור מדקאמר לפסח מחיים הקדישה אבל אם אוכלו בסתמא ליכ' למיחש למידי אבל גדי מקולס אפי' בסתמ' הרואה סבור מדעבדי' מקולס מחיים אקדשי' ובחיטי ליכא למגזר מידי ואל אמרי' אקדשינהו מיהא לדמי פסח ואסירי לאכילה בלא פדיון ומאי דמקשה לר"ש משום דהוי חוצה לארץ ושלא בזמן הבית שאין דרך אדם בזמן הזה להקדיש והילכך אפי' אקדיש דבריו בטלין כאדם האומר הרי עלי מנחה מן השעורים ואל אתיא אלא כרבנן דאמרי התם דחייב להביא מן החטים שאין דבריו בטלין והם ה"נ השתא אע"ג דלא חזי להקרבה חיילא קדושה עילוי' שיהא אסור לשוחטו בחוץ ואסור באכילה:

3 מה ראו חנניא כו' פירש המורה שלא דרשו וחי בהם ולא שימות בהם וקשיא לי והכתיב בכך נפשך ועוד בפרהסיא אפי' על מצוה קלה אמרה תורה ונתקדשתי בתוך בני ישראל מסור עצמך וקדש את שמו ונראה לי דעל שסמכו על הנס קאמר מה ראו שסמכו על הנס ואמרו לנבוכדנצר הא איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכיל לשיזבותנא מן אתון נוראה יקידתא ומן ידך מלכא ישיזיב ואע"פ שלא סמכו על הנס שחזרו ואמרו והן לא וגו' מ"מ בוטחים היו שהקב"ה יעשה להם נס שאמרו לו הדברים הללו וזה למדו מן הצפרדעים שהיו נכנסים בתנור ולא היו ניזוקים: