תוספות רי"ד על פסחים ק״ה

1 הי אמר רב להבדלה אינה קובעת פי' ופליג רב אדשמואל דאמר לעיל מפסיקין להבדלה וקיי"ל הלכה כרב באיסורי וכך פסק רבינו יצחק מפאס זצוק"ל אבל בעל הלכות גדולות כתב בהלכות קידוש וכי היכי דמפסיקין לקידוש הכין מפסיקין לאבדולי. אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל כשם שמפסיקין לקידוש כך מפסיקין להבדלה ואינו נ"ל דהא רב פליג עלי' עיין מה שכתבתי בסוף הכל שוחטין במהדורא בתרא:

2 וש"מ כוס של ברכה צריכה שיעור כתב רבי אלחנן זצוק"ל ואם תאמר והא אין אלא שם אחד קתני ומוכח בברכות פ' אילו שאין לו כלי אחר אלא זה ונדחק מאוד בקושיא זו וכתב משם רבו בזה דברים שאל נ"ל כלל ונ"ל דבין הכא ובין התם לא משמע כוס אחד על הכלי אלא על היין שאי שם אלא שיעור כוס אחד דה"ג התם והא כוס של ברכה צריך שיעור דאית טפי משיעורא והא אי שם אלא אותו הכוס קתני תרי לא הוי טפי מחד הוי וכל זה הלשון אינו משמע אלא על שיעור היין ולא על גוף הכוס:

3 וש"מ טעם מבדיל קשא לי דהכי הול"ל וש"מ מורת לטעום לכתחלה ולהבדיל היכא דיאן לו אלא כוס אחד וכ"ש אם טעם בדיעבד שמבדיל וי"ל דהכי ש"מ טעם מבדיל אפילו היכא לו שני כוסות שאינו דחוק בעבור בהמ"ז והכי פשיט מינה אי אמרת בשלמא בעלמא טעם מבדיל אפילו היכא דיש לו שני כוסות שאינו דחוק בעבור בהמ"ז והכי פשוט מינה אי אמרת בשלמא טעם מבדיל מש"ה הכי שרינן לי' יכל לכתחלה ולהבדיל לבסוף היכא דאין לו אלא כוס אחד אא"א דבעלמא טעם אינו מבדיל היכי שרינן לי' לכתחלה למיכל אטו משום מצוה דבהמ"ז דחינן למצוה דהבדלה אלא לאו ש"מ לא מידחיא מצות הבדלה בהכי שאם טעם מבדיל ואי אמרת מ"מ שמעת מינה שמותר לטעום לכתחלה היכא דאין לו אלא כוס אחד ואמאי לא מני לה והויין תשע. תשובה היא היא גופא דברייתא דתני מניחו לאחר המזון ומשלשן כולו לאחריו ולא שיייך בי' האי לישנא למימר בה ש"מ וראיתי שרבי' אלחנן זצוק"ל נדחק בקושאי זו ואל תירץ בה כלום: