תורה תמימה על התורה, במדבר ל״א:כ״ג

23 כל דבר. כל ואפילו בטעמא בעלמא מכאן למד ר׳ עקיבא לאיסור טעם כעיקר מן התורה . נזיר ל"ז ב׳

24 כל דבר. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא, שנאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש – אפילו דבור יבא באש . שבת נ"ח ב׳

25 אשר יבא באש. כגון הסכינים והשפודין והאסכולות, וכל אשר לא יבא באש, כגון הקדרות והאלפסין והקומקומים והיורות ספרי.

26 תעבירו באש. אמר רב חייא בריה דרב הונא, לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא, מאי טעמא נותן טעם לפגם מותר . ע"ז ע"ה ב׳

27 וטהר. תניא, הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים אע"פ שמגעילן ומלבנן באור צריכים טבילה בארבעים סאה. מנה"מ, דאמר קרא תעבירו באש וטהר – הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת ואיזו היא זו טבילה . שם שם

28 אך במי נדה. תנא בר קפרא, מתוך שנאמר במי נדה שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי, ת"ל אך חלק, א"כ מה ת"ל נדה, מים שנדה טובלת בהן, הוי אומר ארבעים סאה . ע"ז ע"ה ב׳

29 במי נדה. ואצטריך למכתב וטהר ואצטריך למכתב במי נדה, דאי כתב וטהר הו"א בכל דהו כתב במי נדה, ואי כתב במי נדה הו"א צריך הערב שמש כנדה כתב וטהר – לאלתר . שם שם