תורה תמימה על התורה, ויקרא כ״ז:ל״ב

32 וכל מעשר בקר וצאן. מעשר בהמה נוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה, דאמר קרא העשירי, תן עשירי לזה ועשירי לזה, אי הכי כבשים ועזים נמי, אמר קרא וצאן, משמע כל צאן אחד . בכורות נ"ד ב'

33 כל אשר יעבר. ת"ר, כיצר מעשר, כונסן לדיר, אמותיהן מבחוץ והן מבפנים ונעות ויוצאות לקראת אמן, ולפקעינהו אינהו, יעבר כתיב ולא שיעבירוהו . בכורות נ"ח ב'

34 כל אשר יעבר. אמר רבא, מנין הראוי פוטר, דאמר קרא כל אשר יעבר ולא שכבר עבר . שם נ"מ ב'

35 כל אשר יעבר. כל הקדשים יש להם פדיון ולתמורותיהם פדיון, חוץ מן הבכור והמעשר , מעשר – דגמרינן העברה העברה מבכור . תמורה ה' ב'

36 כל אשר יעבר. ולד המעשרות לא יינק פן המעשרות , מאי טעמא, אתיא העברה העברה מבכור, מה בכור מועלין בו אף חלב המעושרת מועלין בה . מעילה י"ג א'

37 אשר יעבר תחת השבט. ת"ר, כל אשר יעבר תחת השבט, פרט לטריפה שאינה עוברת . בכורות נ"ה ב'

38 תחת השבט. מצוה למנותן בשבט, לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים מניין תלמוד לומר עשירי קודש מכל מקום בכורות נ"ח ב'

39 העשירי. תניא, יכול היו לו מאה ונטל עשרה, עשרה ונטל אחד יהיו מעושרין, ת"ל עשירי ואין זה עשירי . שם שם

40 העשירי. עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק . שם שם

41 העשירי יהיה קדש. תניא, הפסח בשאר ימות השנה ששחטו לשם מעשר אינו קדוש, מאי טעמא, דאמר קרא העשירי יהיה קודש, זה מעשר ואין אחר מעשר . זבחים ט' א'

42 העשירי יהיה קדש. מעשר בהמה נוהג בחולין ולא במוקדשין, מאי טעמא, דאמר קרא יהיה קודש – ולא שכבר קודש . בכורות נ"ג ג'

43 העשירי יהיה קדש. אין לי אלא שקרא שמו עשירי, לא קרא שמו עשירי מניין, ת"ל יהיה קודש – מכל מקום . שם נ"ח ב'

44 העשירי יהיה קדש. ת"ר, מניין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשין, ת"ל וכל מעשר בהמה כל אשר יעבור וגו' העשירי יהיה קודש . שם ס' ב'