1ואדם שנשבע בשום דבר או בשולחן אין זו שבועה כי אפילו מי שנשבע על הספר או משים ידו עליו אין זו שבועה. כדאמרינן בנדרים דף יד הנודר בתורה לא אמר כלום והוא דמנחא על גבי ארעא כלומר שאינה נטולה בידו. והש"ס מוקי חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ. ואין לפרסם הדבר. ורבינו האי גאון פסק מי שנשבע בנטילת חפץ אפילו בטלית או בתפילין צריך לקיים שבועתו ואין יכולים להתיר לו אפילו לדבר מצוה מיהו בתוספות פסקו דלדבר מצוה מתירין אפי' על דעת הרבים ובלא דבר מצוה מתירין נמי אך שלא יהא על דעת רבים. ע"כ: