1או אינו אלא נשואה. פי' אע"פ שסתם הוי' לשון קדושין היא, מ"מ כיון דאשכחן נמי הוי' למשכב, גבי הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש, שר"ל למשכב, דהיינו נשואה, ה"א אף הויה זו נמי למשכב דהיינו נשואה ויהיו האב והבעל מפירין נדרה, כשהוא אומר וכו':2וכאן בארוסה. דכאן כתיב ואם היו תהי' לאיש שהוא לשון הוויה וקידושין:3שאבי' ובעלה מפירין נדריה. כלומר הא דלא כללן הכתוב בכלל א' משום דבא לחלק בה, כלומר בארוסה שאביה ובעלה מפירין נדרי' משא"כ בנשואה, לכך חלקן הכתוב. ואח"כ מפרש והולך שאל תאמר אביה ובעלה אחד מהם יכול להפר, זה אינו, דאם הפר האב כו' כמו שמפרש והולך מן המקראות:4אם קיים א' מהם. דהא אמרת אם הפר אחד ואחד שותק אינו מופר, כ"ש אם קיים אחד מהם שאידך אינו יכול להפר:5ולא שמע בהן אביה ולא הופרו. דאי הפר האב שוב א"צ הפרה יותר:6ולא הוקמו. דאי קיים האב שוב אין מועיל הפרת הבעל, דהא אם לא הפר האב והפר הבעל אין מועיל כדפרש"י בסמוך, יכול אפי' לא הפר וכו' מכל שכן אם קיים האב שאין מופר בהפרת בעל:
