1יפקוד ה' וכו'. ר"ל מה ענין פרשת התמיד לפרשה שלמעלה שנ' יפקוד ה' אלהי הרוחות:2עד שאתה מצוני על בני צוה את בני עלי. כדכתיב יפקוד ה' וגו', צוה את בני עלי שישמעו אלי:3זה הדם. כמו שנ' והקריבו בני אהרן את הדם אליו:4אלו אימורין. ר"ל והקטירם היינו אימורים שמקטירין אותן, וכתיב ביה לחם, ש"מ דאמורין מקרי לחם:5מכאן למדו ותקנו מעמדות. ר"ל דכתיב תשמרו משמע דכל זמן הקרבתו בשחרית ובין הערביים יעמדו כל ישראל על גביו, וזה א"א דכל אחד צריך לעסוק בעסקו כדי להחיות את עצמו, עמדו ותקנו וחלקו כל ישראל לכ"ד חלקים, וכן לוים וכהנים כ"א לכ"ד חלקים, וחלק אחד מאותן כ"ד משמרות כהנים וכן חלק לוים וישראלים תקנו שמעמד אחד יעמדו על קרבן תמיד שבוע א', ובשבוע שנייה מעמד אחר והם יהיו שלוחי כל ישראל ושלוחו של אדם כמותו, וכן חוזר חלילה לעולם, נמצא שלא הגיע מעמד א' כי אם שני פעמים בשנה:6בכל יום וכו'. שהרי פעמים בכל יום הוא נקרב, ולמה לי למימר במועדו, אלא שלא יהא מונע אף בטומאה. והא דלא פי' הכא במועדו אף בטומאה כמו שפי' גבי קרבן פסח. וי"ל דהתם אינו בא אלא פעם אחת בשנה נופל בו מלת במועדו אף בטומאה, אבל הכא דהתמיד נקרב פעמיים בכל יום אינו נופל בו במועדו אלא ע"ד שפירש"י ז"ל. רא"ם:
