רש"י על במדבר כ״ח:ב׳

1 צו את בני ישראל. מָה אָמוּר לְמַעְלָה? יִפְקֹד ה', אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה עַד שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי עַל בָּנַי, צַוֵּה אֶת בָּנַי עָלַי, מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם וְהָיְתָה מְפַקֶּדֶת בַּעְלָהּ עַל בָּנֶיהָ וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְסִפְרֵי:

2 קרבני. זֶה הַדָּם:

3 לחמי. אֵלּוּ אֵמוּרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ויקרא ג' "וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה" ספרי:

4 לאשי. הַנִּתָּנִין לְאִשֵּׁי מִזְבְּחִי:

5 תשמרו. שֶׁיִּהְיוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו, מִכָּאן לָמְדוּ וְתִקְּנוּ מַעֲמָדוֹת תענית כ"ו:

6 במועדו. בְּכָל יוֹם הוּא מוֹעֵד הַתְּמִידִים: