שפתי חכמים, במדבר כ״ה:ט״ו

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
15 להודיעך שנאתן של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות. מקשים העולם מנ"ל דמשום שנאתן, דלמא דעתן היה להחטיא אותם כדי שתסור השכינה מישראל כי היו מתייראים מישראל. וי"ל כיון דזקני מדין הלכו להם וסבירא להו דאין בבלעם שום ממשות, א"כ איך עשו מעשה כזה ע"פ עצתו, אלא משום שנאה עשו. וא"ת למה לא תירץ כמו שתירץ לעיל להודיע שבחו של פנחס כו' הל"ל נמי אע"פ שהיה בת מלך לא מנע כו'. וי"ל דמה שפירש"י לא מנע וכו' ר"ל לא היה ירא שיענש בשבילו אם יהרגנו הואיל והי' נשיא כדפירש"י:
17 אחד מחמשת מלכי מדין וכו'. ר"ל מה שכתיב בקרא ראש אומות משמע דצור היה ראש עליהם ואחר כך כתיב בית אב, משמע שלא היה ראש אלא על בית אב. ומתרץ דודאי לא הי' ראש אלא על אחד מחמשת בתי אבות של מדין, אבל הוא הי' החשוב שבכולן וזהו שכתוב ראש אומות:
18 ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי. יש מקשים למה מנאו שלישי ולא שני, דהוי כדי בזיון שלא מנאו ראשון אף שהי' ראש אומות. וי"ל דאי מנאו שני ה"א לאו משום בזיון מנאו שני אלא משום שהיה צעיר בימים יותר מכלם אע"פ שהוא החשוב שבכלם אפ"ה לא מנאו ראשון, אבל השתא דמנאו שלישי ע"כ משום בזיון: