14כשם שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי. דק"ל לעיל דכתיב והנה איש ישראל בא וגו' שם היה לו להזכירו, ומתרץ כשם וכו' ייחס את הרשע לגנאי, שכל מי שהוא יותר גדול חטאו נמי יותר גדול. הרא"ם:15לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. נראה לפרש דמה שפירש"י נשיא בית אב לאחד כו' קאי אלעיל מה שפי' כך יחס את הרשע לגנאי, כלומר שלא תאמר הואיל ומצינו דזמרי היה נשיא לא תאמר שהיה נשיא על כל שבט שמעון, אלא לא היה נשיא אלא לאחת מחמשת כו' וזהו גנאי:16ד"א להודיע שבחו של פינחס. דלטעם ראשון קשה דלא ה"ל למכתב אלא והאיש שחטא עם המדינית זמרי וגו', המכה דכתיב בקרא למה לי, מ"ה פירש ד"א. ולפי ד"א קשה לעיל הי' לו להזכיר, לכן אמר טעם ראשון וק"ל:
