1נסתכל בפורענות של עמלק. פי' לא ראייה חושיית שהרי כתיב אחריו ואחריתו עדי אובד, ותהיה מלת וירא ע"כ הראייה השכלית. ומה שלא פי' לעיל גבי אראנו שהיא לשון הסתכלות שהיא ראייה שכלית, מפני ששם מדבר בענין שבחו וגדולתו של יעקב שהיא ראייה שכלית בהכרח. אבל פה אמר ראשית גוים עמלק היה עולה על הדעת שהיא ראייה חושיית לפיכך פירש שהיא מורה על ראייה שכלית. רא"ם:2להלחם בישראל. רצונו לתרץ, הא הרבה ע"א היו לפני עמלק, ואין לפרש נמי ראשית לשון חשיבות ומעלה שהרי מפלגש אליפז בן עשו היה:3להאבד בידם. כלומר ולא כמו שאר מלכי עובדי אלילים שיאבדו מכח מלחמה, מאחר דכתיב תמחה את זכר עמלק, ידענו שעל כל פנים יהיה זה מידינו:
