1שמע שמת אהרן ונסתלקו. וא"ת מנליה לרש"י, דלמא כפשוטו כדכתיב אחריו כי בא ישראל וגו'. וי"ל דק"ל לרש"י ל"ל וישמע, דלא הל"ל אלא ויבא ישראל דרך האתרים ויבא הכנעני וילחם וגו', כמו ויבא עמלק וילחם בישראל, וכמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל, וכן גבי עוג ויצא לקראת ישראל וגומר למלחמה אדרעי, אלא שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד. ועי"ל דהוכחתו מדכתיב בפ' ואלה מסעי, וישמע הכנעני וגו' אחר מיתת אהרן והתם ע"כ לא שמע אלא שמת אהרן ונסתלקה השכינה מישראל, והתם פירש"י כאן למדך כו' ל' מכאן משמע שפי' דראייתו משם, ושם אפרש בס"ד. והרא"ם פי' כדכתיב ויראו כל העדה וגו' ואמר ר' אבהו קרי ויראו בצירי תחת היו"ד וכדריש לקיש דאמר האי כי, נתינת טעם לדבר שלפניו הוא, נתגלו העדה לפי שגוע אהרן. ונראה דמשום זה מהפך רש"י ופי' כי גוע אחר כל בית ישראל כדי להסמיך לוישמע הכנעני. נלי"ט:2זה עמלק. ומפרש אל תקשי א"כ סתרי קראי אהדדי, דכתיב וישמע הכנעני ואחר כך כתיב יושב הנגב היינו עמלק, ל"פ שינה כו':3התייר הגדול. פירוש והוא הארון, כלומר כיון שראו שנסתלקו ענני כבוד ולא היה להם כ"א ארון הקודש נוסע לפניהם, מ"ה בא להלחם מה שלא עשה קודם לכן. הרא"ם: והוצרך לטעם של ד"א כי לטעם הראשון קשה למה כתיב דרך האתרים וכי המרגלים כבשו אותו דרך, והלא דרך כבושה היא לכל עוברים ושבים, לכן פירש ד"א וכו' וכמו שפי' הרא"ם כי בסבת שלא הלך לפניהם אלא הארון ונסתלקו ענני הכבוד באו להלחם. ולטעם של ד"א קשה למה כתיב האתרים ל' רבים, כיון דלא קאי אלא על הארון הקודש, ל"פ גם טעם ראשון:4שפחה אחת. הוצרכו לפרש כן משום דס"ל אין ישראל מנוצחים אלא בעת קלקולם לפני הש"י, וכאן לא מצאו שום קלקול, לכן אמרו שהשבי ששבו פה אינו אלא השבי ששבו ישראל מהם. ואין לומר מנליה אחת דלמא שתים, וי"ל דמל' שבי משמע שאינה אלא אחת. ואם תאמר מנלי' לרש"י דשפחה היתה. וי"ל דמל' שבי משמע שפחה כדכתיב בפ' בא, מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה וכו' כך כתיב בהתראה, ובסוף כשלקה כתיב עד בכור השבי, אלא צריך לפרש דשבי היינו בכור השפחה אף שבי דכתיב הכא מיירי בשפחה, דאל"כ וישב ממנו אנשים או נשים או טף מיבעי ליה:
