שפתי חכמים, במדבר י״ז:כ״ג

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
1 כשהפרח נופל. לפי שמצינו ציץ קודם הפרח, שנ' יציץ ופרח, לכך פי' רש"י פרח כמשמעו. וא"ת ולמה לא פי' ציץ כמשמעו, ופרח הוא דבר הבא קודם הציץ כגון לחלוחית של אילן. וי"ל לפי שנ' אחר הציץ ויגמול שקדים, ומהו הדבר שלפני גמול שקדים חנטת הפרי. מצאתי: ועוד מצאתי היכן שיש שתי לשונות כגון הכא פרח והדר ויצץ ציץ, ופרח הוא ידוע לשון מה הוא, וציץ אין ידוע מה לשון הוא, לכך פרש"י פרח כמשמעו ואין צריך פי', אבל ציץ אין ידוע וצריך פי' והוא חנטת פרי. וכן מנחתם חטאתם ואשמם כמשמעו דבסמוך, לפי שהם ידועים מה הם, אבל אשר ישיבו לי צריך לפרש זה גזל הגר, כי לא הייתי יודע מה פירוש של אשר ישיבו לי, אבל מנחתם חטאתם ואשמם כמשמעו בין דצבור בין דיחיד. ולפי סברת הרב שבפרשת וישב שכתב שהפרח הוא הנץ אלא שהנץ גדול מפרח, יהי' פרח מורה על הנץ הקטן, ויוצא פרח וגו' מורה על הנץ הגדול, כי שניהם נקראים פרח, והיינו נמי כשהפרח עדיין לא נפל נקרא גם הנץ פרח אלא שזה גדול וזה נקרא נץ קטן, אבל כשהפרח נופל כמו הכא נקרא הנשאר בשם ציץ:
2 ולמה שקדים. ג"א פי' אחר שפרשנו כי ויגמול שקדים כאשר הוכר הפרי א"כ למה נאמר שקדים ולא ממין אחר, בשלמא אם לא הוכר הפרי אלא שהי' עומד בפרח שלו י"ל משום שזה המין הוא ממהר יותר למצוא בו פרח אע"ג שהי' נס מ"מ בחר דבר שהוא ממהר להיות נמצא הפרח בו שהרי כאן בלילה אחת הי' מוציא הפרח, אבל אם נאמר שכבר הוכר הפרי קשה ולמה מין זה דהשתא אין חילוק בין פרי זה לפרי אחר דאע"ג שמין הזה ממהר להפריח מ"מ אינו ממהר להיות נמצא בו הפירות וע"כ בנס הי' מוציא פירות, וה"נ הי' אפשר במין אחר ג"כ בנס, ומתרץ דלכך הי' מין זה שאינו רק רמז בעלמא שהפרי הוא ממהר להפריח: