5כשרה בזר. מדכתיב ושחט סתם ואחריו כתיב והקריבו בני אהרן משמע דשחיטה כשרה בזר: נח"י פי' דאס"ד דקבלה מותרת בזר ומהולכה ואילך מצות כהונה ופירוש של והקריב היינו הולכה ה"ל להזכיר קבלה עם השחיטה קודם והקריבו בני אהרן ומדלא הזכיר ש"מ דוהקריבו היינו קבלה: ג"א פירוש דודאי האי והקריבו הוא קבלה דהולכה ליכא למימר דודאי דהולכה לא היה מהכרח עבודה שאם היה נשחט אצל המזבח עד שלא היה צריך להולכה לא היה צריך הולכה א"כ צריך לומר דקרא דוהקריבו היינו קבלה שהיא היתה מצוה שאי אפשר בלעדה וא"כ למה כתב לשון והקריבו אלא דמשמע נמי הולכה ולמדנו שניהם שלא יהיה אלא בכהן:6בעזרה. אבל לא באהל מועד דא"כ ה"ל למיכתב לפני ה' את פני הכפורת או לפני ה' פתח אוהל מועד:7לשון הולכה. כלומר אע"פ שמשמעותה לשון הולכה למזבח מ"מ כיון שקבלת הדם היא ראשונה שאחר השחיטה וקודם להולכה ע"כ צריכין אנו לפרש על הקבלה ולמדנו גם ההולכה במכ"ש:8יכול חללים ת"ל. וא"ת לישתוק מבני אהרן כבר תירצו בגמרא אוציא חללים ולא אוציא בעלי מומין ת"ל בני אהרן מה אהרן כשר בלא מום אף בניו כשרים ואע"פ שבפרשת אמור מרבים מהכהנים בעלי מומין עיין התירוץ במ"י: ג"א וא"ת ל"ל קרא לפסול בעלי מומים תיפוק ליה דכתיב כל איש אשר מום בו וגו' וי"ל דהתם בעבודה במזבח כדכתיב לא יגש להקריב אשה ה' וכאן מרבה קבלה ושאר עבודות כולם: א"נ לומר שעובר בעשה ולא תעשה דכך משמעו בני אהרן מה אהרן בלא מום אף כל כהן בלא מום מותר בהקרבה ולאו הבא מכלל עשה עשה לאשמועינן דעובר בלאו ועשה:9שנתערב. פירוש במינו דם עולת ראובן בדם עולת שמעון. שאינו מינו דם עולה בדם תמורה או בדם אשם או בדם כל הקרבנות שדמם נזרק למטה מחוט הסיקרא כמו דם עולה אין בכך כלום כיון שנזרקים כלם למטה מחוט הסיקרא אע"פ שדם העולה צריך שתי מתנות שהן ארבע ויש משאר דמים שאין בהם אלא מתנה אחת אין בכך כלום ויתן הכל מתנה אחת אבל לא בהיפוך מפני שיש בהן דם שאין טעונה אלא מתנה אחת ויעבור על בל תוסיף:10בחטאות הפנימיות. שדמן נזרק על הפרוכת הפנימי ועל המזבח הפנימי:11החיצוניות. שדמן נזרק במזבח החיצון:12שאלו למעלה. פירוש למעלה מחוט הסיקרא:13דמו. פי' למעט שנתערב דמו בדם חטאת הפנימי או החיצון וכיצד יעשה אם נתערבו ישפכו אל האמה וכן אם נתערב דם הנזרק למעלה מחוט הסיקרא בדם הנזרק למטה ישפכו ג"כ אל האמה:14עומד למטה. פי' על הארץ ולא על הכבש:15שתי מתנות שהן ד'. פירוש הזריקה היא מן הכלי שבו קיבל הדם וזורק בכותל המזבח כנגד חודו של המזבח בזויות מזרחית צפונית והדם מתפשט לשתי רוחות הזויות והוי כמין ג"ם יונית והיא ככף פשוטה שלנו הפוכה ואח"כ בא לקרן מערבית דרומית שכנגדה באלכסון וזורק מן הכלי לחודו של זויות כמין ג"ם ונמצא שבשתי מתנות הללו שבקרן מזרחית צפונית ומערבית דרומית הדם הנזרק נראה לארבע רוחות שבמזבח וזהו שנאמר סביב:16ולא בזמן שהוא מפורק. דאם לא כן פתח אהל מועד ל"ל והא לעיל מיניה ג"כ כתיב פתח אהל מועד:
