14מכאן. וא"ת כל מסית שבעולם יפטיר עצמו בטענה זו וי"ל דדוקא נחש שלא נצטווה שלא להסית ולא נענש אלא לפי שבאה תקלה על ידו לפיכך שייך לומר דברי הרב וכו' אבל מסית שנצטווה בתורה שלא להסית נמצא כשהסית עובר על מצות השם שצוה שלא להסית ובזה יש קצת ישוב לתמיהת הרא"ם. מכתיבת יד אבא מורי ז"ל וכן מצאתי בשם מהרש"ל: וא"ת הא קי"ל סנהדרין סז. דאין מסית אלא לע"ז אלא מדאמר לה והייתם כאלהים ש"מ היינו דע"ז. חזקוני:15אם מבהמה כו'. פי' שנתקלל בימי עיבור שלו יותר מבהמה שימי עיבורה של בהמה יותר מעיבורה של חיה:16שימי עיבורה של נחש ז' שנים. פי' דימי עיבורה של חתול נ"ב ימים וימי עיבורה של חמור שנה א"כ בהמה גרוע מחיה ז' פעמים כך יהא הנחש ארורה מבהמה שבעה פעמים נמצא שימי עיבורה שבע שנים. וא"ל מכל החיה ר"ל ארי או אפעה שעיבורם לג' שנה ולע' שנה דא"כ ליכתוב מכל החיה ולישתוק מכל הבהמה. רא"ם:17רגלים כו'. דאם לא היה לו רגלים מאי קללה היא על גחונך תלך הלא מעיקרא נמי לא היה לו רגלים. רא"ם:
