6לא שאל לו אות על זאת וכו'. ר"ל וכי תעלה על דעתך שאברהם לא האמין בהקב"ה ובנבואת עצמו והלא אברהם נביא היה וא"כ ל"ל למכתב והאמין בה' ומתרץ ולא שאל לו אות. ואין להקשות למה לא בקש אות על בשורת הבנים כמו על ירושת הארץ כבר תירץ הרמב"ן. ורא"ם תירץ כי ירושת הארץ לא היה עתה הבטחה אלא ספור דברים בעלמא אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים על דעת לתת לך את הארץ הזאת לרשתה משום הכי בקש ממנו אות על ספק הבטחתו אבל הבנים היה הבטחה גמורה מ"ה לא בקש שום אות. ול"נ דגבי בנים לא בקש אות לפי מדרש רז"ל שבת קנו. שהוציא אותו החוצה ואמר לו צא מאיצטגנינות שלך וכו' אברם אינו מוליד וכו' וזה ראה אברהם משום הכי לא בקש אות כי אין לך אות גדול מזה משא"כ גבי הבטחת הארץ משום הכי בקש ממנו אות על זה. ועי"ל דמשום הכי נכנס ספק לאברהם על הבטחת ירושת הארץ כיון שלא כלל הבטחת ירושת הארץ עם הבטחת הבנים אלא חלקן לשנים מ"ה נכנס ספק בלב אברם על ירושת הארץ נראה לי וק"ל. מנח"י: אמר זה לפי שנראה ממלת והאמין הוא מיותרת שאחר שאברהם לא דבר כלום על מה שא"ל הש"י כה יהיה זרעך פשיטא שהאמין לז"א שמלת והאמין לאו לגופי' איצטרך אלא למידק מינה ר"ל ע"ז דוקא האמין ולא שאל אות אבל וכו'. רי"ק:7הקב"ה חשבה לאברהם וכו'. פי' דמלת ויחשבה וגו' שבה אל הש"י ומלת לו שבה אל אברהם לא שמלת ויחשבה שבה אל אברהם ומלת לו שבה אל הש"י והוכחתו כי מלת צדקה אינה נופל אלא מהגדול להקטן שהגדול מתחסד עם הקטן ולא מהקטן אל הגדול. רא"ם: אמר זה לפי שאם היה חוזר לאברהם פשיטא שאפי' שלא היה רואה במזלו שאינו מוליד היה מחשבה לצדקה ולא שהיה ראוי לכך כ"ש שמזלו מנגד לו לזה אמר הקב"ה וכו'. רי"ק:8באיזה זכות יתקיימו בה. וכך פירוש של קרא אדע במה אירשנו כלומר בשביל איזה זכות: כתב הרא"ם אבל איני יודע איך יתיישב לפי זה והאמין בה' וגו' כי תפול הקושיא דלעיל איך לא יאמין בנבואתו הוא בעצמו ותירץ שהאמין שיזכה בזרע ולא נשארה בו מבוכה משא"כ בירושת הארץ שנשאר נבוך באיזה זכות יתקיימו בה. ול"נ דגבי זרעו האמין שיתקיים זרעו אף שלא יהיה בהם שום זכות וכמו שדרשו ואת הצפור לא בתר להלן פסוק י רמז לישראל שיתקיימו לעולם רש"י שם וכמו דכתיב דברים לב כג חצי אכלה בם ודרשו רז"ל סוטה ט. חצי כלין וכו' אבל בירושת הארץ אע"פ שהאמין שירשוה אבל אם יתקיים בידם היה ספק אצלו באיזו זכות יתקיים בידם כי לא היה יודע אם יהיה להם זכות בידם אף על פי שהיה יודע שעל כל פנים ירשוה אף שלא יהיה להם זכות כי כדאי זכות אבות שירשו את הארץ וכמו שפירש"י בתחלת פרשת וארא לכן אמר במה אדע וגו' ודו"ק. נ"ל:
