1אהלו. דקשה לרש"י דהעתקה לא שייך בגוף שיש בו רוח חיים אלא לשון יציאה כמ"ש לעיל פסוק ה ויקח אברם וגו' או לשון נסיעה כמו שכתב ויסע אברם וגו' ועל זה פירש"י אהלו היה מעתיק משם:2במזרחה של ב"א. רצונו לפרש שמלת מקדם דבוק הוא למלת ההרה ומפרש באיזה מקום היה ההר אבל אינו חוזר על ויעתק משם ולפרש מאיזה מקום היה נסיעתו והוכחתו מדכתיב אחריו בית אל מים והעי מקדם ואם הוא פירוש על נסיעתו מהיכן היה למה היה בית אל מים כיון שנסע מקדם לבית אל אדרבא קודם שנסע הוה בית אל מים כיון שהיה במזרחו של בית אל אבל כיון שנסע משם לרוח אחרת לא היה כן אלא ע"כ מקדם דבוק למלת ההרה. וזהו שנקט רש"י נמצא בית אל מים כלומר דעכשיו אתא שפיר מים דכתיב בית אל מים. ואין להקשות כיון דמקדם פירוש במזרחו היה לו לכתוב בקדם דמקדם משמע דקאי על ההר שהי' עומד מקדם לבית אל לכן פירש רש"י במזרחו של בית אל ויהיה מ"ם דמקדם כמ"ם בעדן מקדם לעיל ב ח שפירושו במזרחו:3בתחלה נטה את אהל אשתו. וא"ת מנא לי' לרש"י דלמא איפכא וי"ל הואיל ואמרינן בגמרא יבמות סב: דחייב אדם לכבד את אשתו יותר מגופו א"כ ודאי שלה נטה בראשונה:4נתנבא שעתידין בניו. רצונו לתרץ למה בנה עוד מזבח דהא כבר בנה מזבח על בשורת הזרע ועל בשורת הארץ: נלע"ד דהקב"ה הראה לו צרה זו יותר משאר צרות דהוה כמו שיור במתנתו שאמר לו לזרעך אתן את הארץ פסוק ז שהוא על תנאי אם יחטאו בניו כמו עכן שיפלו בידם. קיצור מזרחי:
