סידור רש"י י״ב

והכי אמר רב נחשון ריש מתיבתא כריעות שכורעין בקריאה בקדיש, כיון שאמר יתגדל ויתקדש שמיה רבא כורע, ויתברך שמיה רבה כורע, ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא כורע, עושה שלום במרומיו כורע, ושל רשות היא, הללו ארבע כריעות כנגד ארבע שמות שיש בפסוק זה, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צבאות מלאכי א' י"א:

ואמן שעונין יהא שמיה רבא מברך שעונין ביחד, למה, כנגד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו. ואין אומרים ויתקלס, לא מפני שהוא גנאי, אלא כך שמענו מרבותינו, חייב אדם להזכיר כאן שבעה דברים בשבחו של הקב"ה, כנגד ז' רקיעים, ומי שאינו אומר ויתקלס, כיון שאומר ויתברך ואילו ששה הרי כאן שבעה והאומר ויתקלס אין טעות בידו, כיון דאפסיק באמן דיתברך צריך שיהיו שבעה, ואין טעות לא ביד זה ולא ביד זה: