1מתני' דף פא: השוחט ונמצאת טרפה חייב משום אותו ואת בנו.2אבלהשוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור משום אותו ואת בנו:3דף פב. שנים שלקחו פרה ובנה זה שלקח ראשון ישחוט ראשון ואם קדם השני ושחט זכה:4השוחט פרה ושני בניה סופג שמונים שחט שני בניה ואח"כ שחטה סופג ארבעים שחטה ואת בתה ואת בת בתה סופג שמונים שחטה ואת בת בתה ואח"כ שחט את בתה סופג ארבעים סומכוס אומר משום ר' מאיר סופג שמונים:5גמ' אמר רב יוסף לענין דינא תנן:6תנא אם קדם השני זריז ונשכר. זריז דלא עבד איסורא ונשכר דאכיל בשרא:7תוספתא הלוקח מבעל הבית הוא קודם לבעל הבית שמתחלה לא לקחו אלא על מנת כן:8שחט שני בניה ואח"כ שחטה סופג את הארבעים:9תניא אותו ואת בנו אין לי אלא אותו ובנו בנו ואותו מנין כשהוא אומר לא תשחטו הרי כאן שנים הא כיצד אחד שחט את הפרה ואחד שחט את אמה ואחד שחט את בתה שנים האחרונים חייבין:10מתני' דף פג. בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צדיך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יו"ט האחרון של חג וערב יו"ט הראשון של פסח וערב עצרת וערב ר"ה וכדברי ר' יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אינו צריך להודיעו ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שהוא צריך להודיעו שהדבר ידוע ששניהן שוחטין ביום אחד:11גמ' תנא ואם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע:12מתני' בד' פרקים אלו משחיטין את הטבח על כרחו שאפילו שור שוה אלף דינר ואין ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט לפיכך אם מת מת ללוקח אבל בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר:13גמ' מת ללוקח והא לא משך ואסיקנא א"ר אלעא א"ר יוחנן בארבעה פרקים אלו העמידו דבריהם על דין תורה דאמר ר' יצחק א"ר יוחנן דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה לפיכך בארבעה פרקים אלו העמידו דבריהם על דין תורה:14מתני' יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה את זו דרש רבי שמעון בן זומא נאמר במעשה בראשית בראשית א יום אחד ונאמר באותו ואת בנו ויקרא כב יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה:15הדרן עלך ואת בנו16דף פג: כסוי הדם נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין ונוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ונוהג בכוי מפני שהוא ספק ואין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו:17דף פה. השוחט ונמצא טרפה השוחט לעבודת כוכבי' השוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלין ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור מלכסות:18גמ' דף פד. ת"ר אשר יצוד ציד חיה או עוף אין לי אלא אשר יצוד ניצודין ועומדין כגון אווזין ותרנגולין מנין ת"ל ציד מכל מקום אם כן למה נאמר אשר יצוד לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת מצאתי כתוב שלא בהזמנה דף פד: דרש רב עינא אפיתחא דבי ריש גלותא השוחט לחולה בשבת חייב לכסות אמר להו רבא לית דחייש למאי דקאמר לישמטיה לאמורא כלומר שתיקו אמורא שמתרגם עליו כדי שלא יתרגם דברים שאינן הלכה והלכתא השוחט לחולה בשבת אינו מכסה את הדם אבל למוצאי שבת אם היה הדם קיים חייב לכסות:19דף פה: תניא השוחט וצריך לדם צריך לכסות כיצד הוא עושה או נוחרו או עוקרו:20השוחט ונמצא טרפה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין: דף פה. אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראה רבי דברי ר"מ שאמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ודברי ר"ש שאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה בכיסוי הדם ושנאה בלשון חכמים:21מתני' דף פו. חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותן חייבין לכסות בינן לבין עצמן פטורין מלכסות וכן לענין אותו ואת בנו ששחטו ואחרים רואים אותן אסור לשחוט אחריהן בינן לבין עצמן ר' מאיר מתיר לשחוט אחריהן וחכמים אוסרים ומודים שאם שחטו שאין סופגין את הארבעים:22דף פו: הורה רבי כר"מ והורה כדברי חכמים:23גמ' הי מינייהו דאחרניתא ת"ש דשלח ר"א לגולה הורה רבי כר"מ אטו כרבנן מי לא אורי אלא לאו ש"מ הא דאחרניתא ש"מ:24מתני שחט ק' חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן מאה עופות במקום אחד כסוי אחד לכולן שחט חיה ועוף במקום אחד כסוי אחד לכולן רבי יהודה אומר שחט חיה יכסה ואחר כך ישחוט את העוף:25דף פז. שחט ולא כסהו וראהו אחר חייב לכסות כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות:26גמ' וקי"ל כת"ק דף פו: ומודה רבי יהודה לענין ברכה שאינו מברך אלא ברכה אחת:27שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות:
