1דקי"ל כשמואל בעי רב יוסף פירשה מתה מהו מקצתה מהו לאויר העולם מהו תיקו:2בעי רב אשי פירשה על גבי תמרה מהו תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא:3וקוקאני דאינון תולעים שבמעי הדגים אסירי מאי טעמא מעלמא קא אתו דמינם נאים כוארא ועייל באוסיה:4מורנא דבישרא אסירן דכוארי שריאן א"ל רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול א"ל רב משרשיא בריה דרב אחא בר נפחא לרבינא מאי שנא מדתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבבהמה הכי השתא בהמה בשחיטה משתריא והני מדלא מהניא שחיטה בהו באיסורייהו קיימי אבל דגים באסיפה בעלמא משתרו כי קא גבלי בהיתרא קא גבלי.5ת"ר הולך על גחון זה נחש כל לרבות שלשול קטן הולך על ארבע זה עקרב כל לרבות חיפושית והדומה לחיפושית מרבה רגלים זה נדל עד כל לרבות את הדומה לדומה גרסי' באלו הן הלוקין דף טז: אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש.6אכל פוטיתא לוקה ארבע דכתיב בדגים ויקרא י״א:י׳-י״א ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו וכתיב בשרצים ויקרא י״א:י׳-י״א אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ל"ש דים ול"ש דיבשה הרי תרי וכתיב בהו ויקרא י״א:מ״ג ולא תטמאו בהם הרי תלתא וכתיב במשנה תורה דברים י״ד:י׳ וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו הרי ארבע.7אכל נמלה לוקה חמש תרי בהאי קרא דאמרינן ל"ש דים ול"ש דיבשה ואידך כל השרץ השורץ על הארץ ואידך כל הולך על גחון וגו' ואידך ויקרא י״א:מ״ד לא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ הרי חמש לאוין.8צירעה לוקה שש. הני חמשה מהני קראי דשרצים ואידך דברים י״ד:י״ט וכל שרץ העוף:9הדרן עלך אלו טרפות10דף סח. בהמה שהיא מקשה לילד והוציא העובר את ידו לחוץ והחזירה מותר הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה זה הכלל כל דבר שהוא גופה אסור ודבר שאינו גופה מותר:11גמ' אמר רב יהודה אמר רב ואבר עצמו אסור מאי טעמא אמר קרא שמות כ״ב:ל׳ נובשר בשדה טרפה וגו' כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר.12דף סח: עולא אמר רבי יוחנן אבר עצמו מותר ואותבינן עליה דרבי יוחנן וסליקא בתיובתא הילכך הילכתא כרב:13במערבא מתנו הכי רב אמר יש לידה לאיברים ורבי יוחנן אמר אין לידה לאיברים מאי בינייהו איכא בינייהו14למיסר מיעוט איברים שבפנים פירוש רב סבר יש לידה לאיברים כיון שיצא רוב האבר רואין אותו כאילו יצא כולו והאבר כולו אסור בין היוצא לחוץ ובין הנשאר בפנים ור' יוחנן סבר אין לידה לאיברים אלא היוצא בלבד הוא שאסור ושבפנים מותר והא מילתא לא איתותב בה רבי יוחנן הילכך הילכתא כוותיה דקי"ל רב ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן15והא דתנא דף סח. בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירה ואח"כ שחט את אמו מותר באכילה שחט את אמו ואח"כ החזירה אסור באכילה הוציא העובר את ידו וחתכה ואח"כ שחט את אמו שבחוץ טמא ואסור ושבפנים טהור ומותר לאו אאבר גופיה קיימא אלא אמקום חתך קיימא שאם הוציא העובר ידו וחתכה והחזירה ואח"כ שחט את אמו האבר היוצא אסור ומקום החתך מותר ואם שחט אמו ואח"כ חתכה החזירה האבר היוצא ומקום החתך אסור ושאר העובר מותר דף קא: ת"ר אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין דברי רבי יהודה וחכ"א אינו נוהג אלא בטהורים דף קב: אמר רבי יוחנן דברים י״ב:כ״ג לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי שמות כ״ב:ל׳ ובשר בשדה טרפה וגו' זה בשר מן החי ובשר מן הטרפה:16חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה: דף סט: מנא לן דכתיב דברים י״ד:ו׳ וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו בהמה בבהמה לרבות את הולד ואם חותך ממנה אבר שיהא מותר באכילה:17אמר ר' יוחנן השוחט בהמה ונמצאת בה דמות של יונה אסורה באכילה מאי טעמא דף סט: בעינא פרסות וליכא אלא מעתה קלוט במעי פרה ליתסר הא תנא דבי רבי ישמעאל בר"ש בן יוחאי אומר פרסה בבהמה תאכלו:
