רשימות שיעורים על סנהדרין כ״א ב:א׳-ד׳

1 גמ'. אלא אימא גזרו על ייחוד דפנויה.

2 עיין ברמב"ם פ"א מהל' אישות ה"ד וז"ל משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה עכ"ל. ומבואר דלשיטת הרמב"ם הבועל פנויה לשם זנות בלא קידושין עובר בלאו דלא תהיה קדשה ולוקה, וצ"ע א"כ מדוע הוצרכו לגזור איסור יחוד עם הפנויה, והרי לשיטת הרמב"ם יש איסור דאורייתא של יחוד עם עריות, דעיין ברמב"ם פכ"ב מהל' איסורי ביאה ה"ב וז"ל ואיסור ייחוד העריות מפי הקבלה עכ"ל. ומש"כ מפי הקבלה ר"ל דהוי איסור דאורייתא מהלכה למשה מסיני. ונראה דהרמב"ם סובר דמפי הקבלה נלמד דאיסור יחוד מה"ת עם העריות הוי בכלל האיסור של לא תקרבו לגלות ערוה, אלא דחיוב מלקות אינו אלא על קירוב בשר ממש עיין ברמב"ם פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"א, אבל מפי הקבלה נתחדש דיחוד הוי בכלל האיסור של קירוב בשר, ואינו סתם איסור להתייחד מפני המכשול שמא יבוא לידי בעילה אלא דהיחוד נחשב עפ"י דין כקירוב בשר. ולפי"ז צ"ע לשיטת הרמב"ם מדוע הוצרכו לגזור איסור יחוד עם הפנויה, והרי מאחר שחל בה איסור ביאה מה"ת והוי חייבי לאווין מ"ש משאר עריות דאסור להתייחד עמם מדאורייתא מהלל"מ.

3 וי"ל דהרמב"ם סובר דאיסור יחוד מדאורייתא אינו אלא בעריות דהיינו בחייבי כריתות ואילו בחייבי לאווין איסור יחוד הוא רק משום שגזרו איסור יחוד על פנויה, דלשיטת הרמב"ם הלאו דקירוב בשר הוא רק בחייבי כריתות, וכדמשמע ממש"כ בפכ"א מהל' איסורי ביאה ה"א וז"ל כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה עכ"ל. ומשמע דאיסור לא תקרבו לגלות ערוה אינו אלא בעריות כלומר בחייבי כריתות, ולפי"ז י"ל דאיסור יחוד מה"ת נמי אינו אלא בחייבי כריתות, משא"כ חייבי לאווין איסור יחוד הוא משום שגזרו על יחוד עם הפנויה.

4 אמנם עוד י"ל דאע"ג דחל איסור יחוד מה"ת בחייבי לאווין מ"מ הוצרכו לגזור איסור מיוחד להתייחד עם הפנויה, די"ל דאיסור יחוד מה"ת חל רק באשה שהיא עצמה אסורה לו כגון ממזרת או גרושה לכהן, משא"כ בפנויה אין האשה עצמה אסורה לו, אלא דיש בה איסור ביאה בלי קידושין, אבל אם הוא רוצה הריהו יכול לקדשה ולבא עליה בהיתר, ובכה"ג ליכא איסור יחוד מה"ת ואינו אסור אלא מגזירה מדרבנן.