רש"י על יומא כ׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא כ׳ ע״א:ג׳ רש"י על יומא כ׳ ע״ב:א׳ »

4 מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה ... וְהִקְטִיר״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה ... וְהֵרִים״, הָא כֵּיצַד? חַלְּקֵהוּ — חֶצְיוֹ לְהַקְטָרָה, וְחֶצְיוֹ לַהֲרָמָה.

פירוש רש"י על יומא כ׳ א:ד׳

4 מנה"מ - דחצות עושה עיכול:

5 כל הלילה והקטיר - היא העולה על מוקדה כל הלילה אלמא כל הלילה מצוה להיות על מוקדה אלמא כל ליליא הויא הקטרת אברים ואפי' מה שעל המוקד אם פקע:

6 וכתוב אחד אומר כל הלילה והרים - דסמיך ליה לההוא קרא ולבש הכהן מדו בד והרים הדשן אלמא כל הלילה הוא חשיב כעיכול וקרי בשר העולה דשן משמשלה בו האור וכשר להרימו:

7 חציו להקטרה - שאינו עיכול ואם פקעו צריך להחזיר להקטיר וחציו להרמה מחצות ולהלן קרוי דשן אלמא חצות משויא ליה עיכול:

« רש"י על יומא כ׳ ע״א:ג׳ רש"י על יומא כ׳ ע״ב:א׳ »