רש"י על יומא כ׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא כ׳ א:ג׳
3 גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, קוֹדֶם חֲצוֹת — יַחְזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, לְאַחַר חֲצוֹת — לֹא יַחְזִיר, וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן.
פירוש רש"י על יומא כ׳ א:ג׳
3 גמ' אהיכא קיימי' - איני יודע לפרשה ונ"ל דה"ג תנן התם אברים שפקעו כו' והיא משנה במס' זבחים דף פו. ומתוך פקיעותן קופצין ונופלין מן המערכה:
4 קודם חצות - לילה:
5 ומועלין בהן - וקודם חצות אינו חשוב עיכול באבר שיש בו עדיין ממש לפיכך צריך להחזירו למערכה וכיון שלא נעשית כל מצותן קדשי ה' קרינן ביה ואית ביה מעילה לנהנין ממנו:
6 אחר חצות - אין צריך להחזיר בו שהחצות עושה עיכול באברים שמשלה בו האור ואע"פ שיש בו ממש כדיליף לה לקמיה:
7 ואין מועלין בהן - כדקיי"ל פסחים דף כו. שנעשית מצותו אין מועלין בו כיון דלית בה צורך גבוה לא קרינן ביה קדשי ה' ובמעילה כתיב ויקרא ה׳:ט״ו וחטאה בשגגה מקדשי ה':