רש"י על תענית ד׳ ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ו רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ז »

16 כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי — הָא וְהָא לְדִידְהוּ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים.

פירוש רש"י על תענית ד׳ ב:ט״ז

16 אלא כי א"ר יוחנן – הלכה כר' יהודה דמזכיר מיו"ט האחרון כו' בזמן שאין בהמ"ק קיים וליכא עולי רגלים מזכיר:

17 כאן בזמן שבית המקדש קיים – דאיכא עולי רגלים אינו מזכיר עד ז' במרחשון:

« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ו רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ז »