רש"י על תענית ד׳ ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ז רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ח »

17 וַאֲנַן דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר רַב: מַתְחִיל בְּמוּסָפִין, וּפוֹסֵק בְּמִנְחָה עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וְחוֹזֵר בְּמוּסָפִין.

פירוש רש"י על תענית ד׳ ב:י״ז

17 אנן דאית לן תרי יומי – שני ימים טובים אחרונים שמיני ספק שביעי ותשיעי ספק שמיני לרבי יהודה דאמר מיו"ט האחרון באיזה מהן מזכיר:

18 מתחיל במוסף – של שמיני ספק שביעי דשמא יו"ט האחרון הוא:

19 ופוסק במנחה – שמא שביעי חול הוא ואין זמן הזכרה עד מוסף של מחר:

20 ופוסק נמי בערבית ושחרית – של תשיעי ספק שמיני:

« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ז רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ח »