בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על תענית ד׳ ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ד רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ז »
מקור תענית ד׳ ב:ט״ו
15 אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא לַן, הָא לְהוּ. מַאי שְׁנָא לְדִידַן — דְּאִית לַן פֵּירֵי בְּדַבְרָא, לְדִידְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים!
פירוש רש"י על תענית ד׳ ב:ט״ו
15 הא לן והא להו – לבני בבל שיש לנו תבואה ופירות בשדה כל תשרי אין מזכירין עד שבעה במרחשון ושם שואלים כדאמר רבי יוחנן מתחיל להזכיר מתחיל לשאול:
16 והא להו – לבני ארץ ישראל דקוצרין בניסן ואוספין בתשרי מזכירין בי"ט האחרון כרבי יהודה דאמר רב אסי הלכה כמותו:
17 בדברא – מדבר כלומר בשדות:
18 אית להו עולי רגלים – ואם ירדו להן גשמים קשה להן בחזירתן:
« רש"י על תענית ד׳ ע״ב:י״ד רש"י על תענית ד׳ ע״ב:ט״ז »