רש"י על שבועות ט׳ א

1 ולרבי ישמעאל דאמר וכו' - בשילהי ידיעות הטומאה לקמן שבועות דף יט: מוקמינן דלא בעי רבי ישמעאל ידיעה בתחלה בקרבן עולה ויורד:

2 כפרתן שוה - ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זה לזה:

3 אלא למאי הלכתא איתקש - הואיל דלאו לידיעה איתקוש כדתנן במתני':

4 אינו מכפר בשאר עבירות - אלא בטומאת מקדש וקדשיו כדדרשינן לעיל:

5 מאי טעמא דרבי יהודה - דאמר כל האחרים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף חוץ משל יוה"כ:

6 לחטאת לה' - בשל ראש חדש כתיב:

7 הביאו כפרה - להפיס דעתה של לבנה:

8 א"כ - דלכדר"ש בן לקיש לחודיה הוא דאתא:

9 ונכפר נמי אשאר עבירות - כל חטא שלא נודע דהא קרא סתמא כתיב:

10 וזה בא בזמן קבוע - שעיר יוה"כ דחיצון:

11 מה זה אינו מכפר כו' - דהא איתקש לפנימי:

12 הא נמי כדתנא דבי רבי ישמעאל - הואיל וזה בא כו' ויליף להו אי מדראש חדש אי מדיום הכפורים:

13 מרובה כפרתו - של יוה"כ שהוא מכפר על כל עבירות תאמר ברגלים ואע"ג דכתיב בהו לכפר אימא לא מכפרי אמידי דעון כרת: