רש"י על שבועות ד׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות ד׳ ע״ב:ד׳ רש"י על שבועות ד׳ ע״ב:ו׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

עיין בשיעורים לעיל ב. בתוד"ה בפרוטה דהתוס' דנו מהו המקור לדין שוה כסף ככסף בכהת"כ. והתוס' נקטו דבנוגע לפדיון הבן ופדיון הקדשות הכלל ופרט וכלל דממעט קרקע ודבר שאין גופו ממון גם מהוה מקור דשוה כסף ככסף, וז"ל מיהו בהקדשות נמי אפשר דדרשינן כלל ופרט וכלל דהא אין הקדש נפדה בקרקע כדאמרינן בהזהב ב"מ נד. הרי אמרו אין הקדש מתחלל ע"ג קרקע דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו ולקמן ה. נמי אמרינן דאין פודין הקדש ומעשר שני בשטר עכ"ל. ונראה להוכיח שהתוס' פירשו את הסוגיא דידן כרש"י ודלא כהרשב"א.187וע"ע לקמן בזה ח: בענין מנה אין כאן משכון אין כאן דהתוס' לשיטתם בפירוש הסוגיא שם. דהרי התוס' השוו הדין דאין פודין הקדש בקרקע ב"מ נד. לדין דאין פודין הקדש בשטר קידושין ה., ופירשו דשינהם נלמדו מאותו כלל ופרט וכלל. ופשיטא שפדיון הקדש בקרקע מהווה מעשה פדיון כדי להעביר חלות הקדושה מהחפצא של הקדש לקרקע. ולכאורה, אם התוס' השוו פדיון ע"י קרקע לפדיון ע"י שטר, אזי י"ל דגם פדיון ע"י שטר הוי מעשה פדיון הפועל להעביר חלות הקדושה ל"חפצא" אחר הממון של ההתחייבות, כשיטת רש"י ודלא כהרשב"א.188עיין בקובץ שעורים קידושין אות ד דביאר שהתוס' חולק גם על רש"י וגם על הרשב"א, דהתוס' השוו שטר דפדיון הבן לשטר דפדיון הקדש, ומבואר מהגמרא עיין בשבועות ד: רש"י ד"ה חוץ מן השטרות ששטר דפדיון הבן הוא שטר חוב על אחרים שהאב רוצה לתת לכהן לפדות את בנו. א"כ, גם בפדיון הקדש, לפי תוספות, מדובר שהאדם רוצה לפדות ההקדש על שטר חוב דאחרים.

2 שבועות פתח ↗

דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת. וְרַבָּנַן אָמְרִי: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת.

1 חוץ מן השטרות - היה חייב לו אדם בשטר ה' סלעים ונתן זה אותו שטר לכהן בפדיון בנו אינו פדוי אבל בשאר כל דברים פודין:

2 ורבנן - פליגי עליה במתני' במסכת בכורות דתנן אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות:

« רש"י על שבועות ד׳ ע״ב:ד׳ רש"י על שבועות ד׳ ע״ב:ו׳ »