רש"י על שבועות מ״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות מ״ז ע״א:ו׳ רש"י על שבועות מ״ז ע״א:ט׳ »

1 שבועות פתח ↗

וְרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמֵּת מַלְוֶה בְּחַיֵּי לֹוֶה; אֲבָל מֵת לֹוֶה בְּחַיֵּי מַלְוֶה – כְּבָר נִתְחַיֵּיב מַלְוֶה לִבְנֵי לֹוֶה שְׁבוּעָה, וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו.

2 שבועות פתח ↗

3 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה פתח ↗

וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו וכו'. ממון שאין אדם יכול לקבלו אלא בשבועה אינו יכול להורישו לבניו. כי הבנים אינם יכולים להישבע אותה שבועה שכבר התחייב בה אביהם, שהרי הוא התחייב בשבועה ששטר זה אינו פרוע, ואילו הם אינם יכולים להישבע על כך בוודאות שהרי אינם יכולים לדעת כל עסקי אביהם. ושבועתם 'שלא פקדנו אבא' וכו', אינה מספיקה, לפי שיש כאן חיוב של שבועה אחרת רש"י שבועות מז,א.

1 לא שנו - דבשבועה מיהת יפרעו יתמי מלוה שהוציאו שטר על יתמי לוה:

2 כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה - משעה שמת לוה אין לו למלוה ליפרע מן היתומים אלא בשבועה דקי"ל אין נפרעין מן היתומים אלא בשבועה:

3 ואין אדם מוריש - לבניו ממון שהוא מחויב עליו שבועה אלמא הואיל והוא מחויב שבועה שלא התקבלתי חוב זה ויתומין אין יכולין לישבע כן אלא שלא פקדנו אבא ואין זו השבועה המוטלת על אביהם וגם יתמי לוה אין יכולין לישבע שפרעו אביהן קאמר רב ושמואל שלא יפרעו אלמא המחויב שבועה ואין יכולין לישבע לא זה ולא זה סבירא לרב ושמואל חזרה שבועה לסיני ואין כאן לא שבועה ולא פרעון:

« רש"י על שבועות מ״ז ע״א:ו׳ רש"י על שבועות מ״ז ע״א:ט׳ »