רש"י על שבועות מ״ב א

1 עפצי - גל"ש בלע"ז ומעבדין בהן עורות:

2 אייתי - מלוה סהדי דארבעה ארבעה קיימי ותובע מאתים וזה אומר פרעתיך מ"מ אם לא בעפצים פרעתיך במעות:

3 דלא רמיא עליה דאיניש - והאי נמי לא רמיא עליה לומר באיזה ענין פרעם אלא פרעתי' סתמא הלכך לא נזכר וסבור שכך השער ולא הוחזק כפרן ונשבע שפרעם מכל מקום:

4 מדכר דכיר - והוחזק כפרן:

5 סיטראי נינהו - מצד אחר היית חייב לי:

6 איתרע שטרא - הואיל ומודה שקיבלם ולאו כל כמיניה לומר סיטראי נינהו:

7 לאו אתורי יהבת לי - לקנות מהן שוורים לשחיטה למחצית שכר:

8 אמסחתא - מקום שמקצבין הבשר ומוכרין:

9 ולא אידכר ליה שטרא - שיטול השטר מידו:

10 מיגו דיכול למימר ליה - לא פרעתי' יכול למימר ליה נמי סיטראי נינהו:

11 וכדאבימי בריה דרבי אבהו - גרסינן והוא במסכת כתובות בפרק הכותב כתובות דף פה. דמטא כי האי מעשה לידיה:

12 ההוא - לוה דאמר למלוה בפני עדים בשעת הלואה נאמן אתה עלי כל זמן שתאמר לא התקבלתי ולא אוכל לומר לך פרעתיך:

13 אימור דאמרי זיל בתר רוב דעות הני מילי לענין אומדנא - דשומא כדאמר במסכת ע"ז בפרק השוכר דף עב. א"ל כדשיימי בתלתא אפי' תרי מגו תלתא כדאמרי בי תלתא עד דאמרי בתלתא כדשיימי בד' עד דאמרי בד' וכ"ש כדאמרי בארבעה:

14 כיון דנחית לדעות - מתחלה ירד למנין שהוא יתר מכדי עדות ודאי אדעות קפיד בתלתא הימניה בארבעה לא הימניה:

15 שכחת"י מלפר"ש המשנ"ה והננ"י מפר"ש כא"ן:

16 מנה לי בידך אמר לו הן - ובפני עדים ואמר להם אתם עדי:

17 נתתיו לך פטור - מלשלם ומשבועה דאורייתא:

18 אין לך בידי - לא היו דברים מעולם:

19 חייב - לשלם ואינו נאמן בשבועה שהרי הוחזק כפרן:

20 אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור - שאין כאן הודאה ממין הטענה:

21 לתך - חצי כור:

22 פטור - דלאו ממין הטענה היא:

23 ורבן גמליאל מחייב - דלא בעי הודאה ממין הטענה:

24 כדי שמן - כדים מלאים שמן:

25 והודה לו בקנקנים - הכדים יש לך בידי בלא שמן:

26 הואיל והודה מקצת הטענה - והוה ליה טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן:

27 או שהודה במקצת קרקעות פטור - משבועה דאוריירתא לא על הקרקעות ולא על הכלים שאין הודאת קרקעות מביאה לידי שבועה שאין דין שבועה בקרקעות כדאמרינן בכל הנשבעין לקמן::

28 הודה במקצת כלים - דאיכא הודאה וכפירה בלאו קרקעות:

29 חייב - לישבע אף על הקרקעות על ידי גלגול שבועה דילפינן לה בפרק קמא דקדושין דף כז: מקראי:

30 זוקקין - גוררין:

31 אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן - כגון שטענו ברמיזה דחרש שדיברו חכמים בכל מקום לא מדבר ולא שומע:

32 אבל נשבעין לקטן ולהקדש - מפרש בגמרא:

33 גמ' וכי יתן איש - ועלה כתיב ונקרב בעל הבית לשבועה כדאמרינן בבבא קמא דף סג::

34 אין נתינת קטן כלום - דהא איש כתיב והחרש והשוטה כקטנים הם בלא דעת:

35 בבא בטענת אביו - הא דקתני נשבעין בנתינת איש קאמר שהקטן טוענו אבי מסרו לידך:

36 והאכלתיו פרס - והחזרתי לו חצי והחציו בידי חייב לישבע על השאר וקטן הבא בטענת אביו לא גרע מטענת עצמו דהכא:

37 בטוענו קטן - יתום קטן תובע: