רש"י על שבועות ג׳ א

1 ועל הזקן שתים - מכל צד ב' צדעים לפי שהלחי רחב כנגד הצדעים ויש לכל דבר רחב קצה לשני צדדין בראשו:

2 וא' מלמטה - בסנטר שהלחיים מחוברין שם והעצם קצר מלמטה בסנטר שקורין מונטו"ן בלע"ז:

3 חדא - אזהרה:

4 דמיחייב עליה תרתי - היינו דומיא דשתים שהן ארבע:

5 לכולהו - כל ב' שהן ד' שמצא שנאם כאן:

6 ודמיין להדדי בקרבן עולה ויורד - בהא דמיין להדדי ששתיהן עולה ויורד:

7 ומפרש ידיעות - דקתני את שיש בה ידיעה וכו' ופריש כולה מתני' מילי דידיעות טומאה ושבקינהו למלתא דשבועות:

8 דזוטרין מילייהו - שני פרקים אלו הראשונים:

9 שרי להו - מתיר אותן כלומר מתיר התנא עצמו מהן ונפטר מהן תחלה:

10 שבועות שתים וכו' - פרישית לכוליה במתני':

11 ידיעות טומאת קדש - שנעלמה ממנו טומאה ואכל קדש:

12 וידיעות טומאה דמקדש - ידיעות שנעלמה ממנו ידיעת טומאה ונכנס למקדש:

13 ידיעת קדש - שנעלמה ממנו ידיעת קדש וסבור שאין זה קדש ומתחלה ידע:

14 הוצאה דעני - העומד בחוץ:

15 והוצאה דבעל הבית - העומד בפנים:

16 שאת ובהרת - אבל ספחת אינו שם נגע אלא שם תולדה כדמפרש לקמן שבועות דף ו. בפרקין:

17 אינו חייב - קרבן:

18 אלא על העתיד - דדייק להרע או להיטיב לקמן בפ"ג:

19 ואי רבי עקיבא האמר כו' - במתניתין בפרק שני ומתניתין קתני שהן ארבע: