רש"י על שבועות כ״ז ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות כ״ז ע״ב:ו׳ רש"י על שבועות כ״ז ע״ב:י׳ »

1 חידושי חתם סופר על שבועות פתח ↗

תוס' ד"ה הא תו למה לי כו' נלפע"ד לישב גי' רש"י וגם קשה מאוד לומר דמדייק מדתניא אינו חייב אלא אחת ובאמת כן דרך התנא בכל דוכתא. אלא נלפע"ד שעיקר קו' איך נקט לישנא שלילה אינו חייב אלא אחת הא אאידך שבועה חייב נמי משום שבועות שוא ולוקין עליה וה"ל למימר אינו אלא אחת דליכא אלא שבועה אחת דאידך לא חיילי ומ"מ חייב עליה. א"נ חייב אחת משום בטוי. אבל לא בלישנא שלילה. אלא ע"כ דאידך לאו שבועות שוא הוא דשפיר מהני לאלומי איסורא מבלי למצוא היתר אראשונה שמיד תחול השנייה ואם כן זה שייך התם בנדרים דמיירי ממלקות דומיא דנדר בתוך נדר דחייב ב' במלקות איירי משא"כ הכא איירי לענין קרבן דשבועות בטוי שפיר שייך אינו חייב אלא אחת ולא מצי לאוכוחי מהא ודו"ק: והנה הרי"ף השמיט הא דרבא. והר"ן כתב דלא גרס הכא ג' פעמים שלא אוכלנה וזה אינו מספיק דעדיין מוכח התם בנדרים ואכתוב מזה לקמן אי"ה ולולי דברי הר"ן הייתי מיישב כך דמן הדין שלא תחול השנייה כיון שמתחלה יצאתה לבטלה ולא מצאה מקום לחול. כמ"ש רש"י ד"ה הכא גבי שבועה כו' ואפ"ה חיילי. נלע"ד דמה"ט גופיה לא יצאה לבטלה דאלים אלימא לשבועה קמייתא שא"א לו לשאול עליה שאז תחול השנייה והיינו לרבא לשיטתו דאית ליה בסמוך נשבע על הככר ואכלו אין נשאלין עליה משא"כ לאמימר לקמן דקיי"ל דכוותיה עדיין לא מהני מידי שאם יהיה לו פתח חרטה על שבועתו הראשונה יאכל הככר תחלה ואח"כ ישאל עליו ותו לא חיילי השנייה כיון דליכא מידי בעולם ממנו. וכיון דלא אלים השבועה יצאתה לבטלה ואף אם נשאל על הראשונה קודם שאכל הככר לא חיילי השנייה וא"ש דלא הביא הרי"ף ודו"ק. ועי' לקמן בסמוך אי"ה עוד ישוב אחר:

2 שבועות פתח ↗

מַתְנִי׳ ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״; וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

7 מתני' ה"ג שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה - לקמיה מפרש ל"ל דנקט שבועה שלישית:

8 אינו חייב אלא אחת - שאי' שבועה חלה על שבועה:

« רש"י על שבועות כ״ז ע״ב:ו׳ רש"י על שבועות כ״ז ע״ב:י׳ »