רש"י על שבועות כ׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות כ׳ ע״א:י׳ רש"י על שבועות כ׳ ע״ב:ב׳ »

1 שבועות פתח ↗

מֵיתִיבִי: אֵיזֶה אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן״ כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו, כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ פְּלוֹנִי, כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, כַּיּוֹם שֶׁרָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ – אָסוּר. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם.

2 רשימות שיעורים פתח ↗

רש"י ד"ה והוא שנדור וכו'. ז"ל אלמא המתפיס בנדר הרי הוא בלא יחל כנדר עצמו ומדמתפיס בנדר נדר מתפיס בשבועה שבועה, עכ"ל. אליבא דרש"י שולל רבא התפסה בנדרים כמו התפסה בשבועות, וכן כותב בד"ה תריץ כ: וז"ל מיתפס בנדר לאו נדר הוא וה"ד מיתפיס כגון שלא פירש הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין אלא אמר הרי עלי יום זה כיום שמת בו אביו עכ"ל ולכאורה יפלא שהרי דין התפסה בנדרים מפורש הוא בכמה משניות - עיין במס' נדרים י: "כאימרא כדירים כעצים כאשים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן ה"ז נדר בקרבן". ואכן כבר הקשו התוס' כאן כ ב, ד"ה אלא על פרש"י מהתפסה בנזיר ובקרבן. ומטעם זה סבורים הרי"ף ותוס' דרבא מודה שיש התפסה בנדרים וחולק רק בהתפסה בשבועות, אך פרש"י טעון ביאור.

1 כיום שמת בו אביו - כאשר אסרתי עלי בשר ביום שמת בו אבא לעולם:

2 והוא שנדור ובא מאותו היום - שקיבל עליו כבר נדר שלא יאכל בשר ביום שמת בו אביו לעולם וכן יום שמת בו פלוני וכן יום שנהרג בו גדליה וקסלקא דעתא השתא דהיינו מתפיס בנדר וקתני איזהו איסר האמור בתורה שהוא בלא יחל דברו האומר הרי עלי כו' אלמא המתפיס בנדר הרי הוא בלא יחל כנדר עצמו ומדמתפיס בנדר נדר מתפיס בשבועה שבועה:

« רש"י על שבועות כ׳ ע״א:י׳ רש"י על שבועות כ׳ ע״ב:ב׳ »