רש"י על משלי י״ח

1 לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד. מִי שֶׁהוּא נִפְרָד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, לְתַאֲוַת לִבּוֹ וְיִצְרוֹ הָרַע הוּא רוֹדֵף, וְסוֹף בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע. בֵּין חֲכָמִים תִּגָּלֶה חֶרְפָּתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ נזיר כג: בְּלוֹט שֶׁנִּפְרַד מֵאַבְרָהָם עַל תַּאֲוַת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״ בראשית יג:יא. כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל שֵׁם נִיאוּף נֶאֱמַר, וְסוֹפוֹ נִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת: ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי״ דברים כג:ד:

2 כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. כִּי אִם בְּגִלּוּי לִבּוֹ, הוּא חָפֵץ לְגַלּוֹת מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ:

3 וְעִם קָלוֹן. תָּבוֹא חֶרְפָּה – מִי שֶׁבּוֹחֵר בְּקָלוֹן וְנִאוּף, חֶרְפָּה הִיא לוֹ:

4 דִּבְרֵי פִי אִישׁ. כָּל אִישׁ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן גִּבּוֹר גָּדוֹל בִּגְבוּרָה הוּא:

5 מְקוֹר חָכְמָה. כְּנַחַל נוֹבֵעַ וּכְמַיִם עֲמֻקִּים:

6 שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב. כַּאֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ יומא פז.: לֹא טוֹב לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹשְׂאִים לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִפְרָעִין מֵהֶן לָעוֹלָם הַבָּא:

7 טוֹב וְגוֹ׳. טוֹב לָהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּכְרִיעִין לָהֶם כַּף מֹאזְנַיִם לְחַיְּבָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִפְרָעִין מֵהֶן בְּחַיֵּיהֶן לָעוֹלָם הַבָּא. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ – כְּמַשְׁמָעוֹ:

8 שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב. כָּל דְּבָרָיו בָּאִים בִּלְשׁוֹן תִּגְרָה:

9 וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא. קוֹרֵא לְיִסּוּרִין לַהֲבִיאָם עָלָיו:

10 דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים. מַהֲלוּמוֹת:

11 גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ. פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהוּא תַּלְמִיד חָכָם:

12 לְבַעַל מַשְׁחִית. לַשָּׂטָן:

13 מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה׳ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. וְהוּא מִתְחַזֵּק:

14 וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה. עָשְׁרוֹ לוֹ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַבַּיִת נִרְצָף בְּרִצְפַּת אֲבָנִים הַסּוֹכְכִים עַל הָאָרֶץ, קָרוּי אֶבֶן מַשְׂכִּית:

15 רוּחַ אִישׁ. רוּחַ גֶּבֶר שֶׁהוּא אִישׁ גִּבּוֹר וְאֵינוֹ נוֹתֵן דְּאָגָה בְּלִבּוֹ וּמְקַבֵּל כָּל הַבָּא עָלָיו בְּשִׂמְחָה וּבְחִבָּה:

16 יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. אֵין כֹּחוֹ סָר מֵעָלָיו:

17 מַתַּן אָדָם יַרְחִיב. כִּפְשׁוּטוֹ, וּמִדְרָשׁוֹ במדבר רבה יג:יז: בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה מְדַבֵּר, שֶׁמַּרְחִיב לוֹ חֶלְקוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְגַם בְּחַיָּיו לִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ, וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא חָשׁוּב:

18 וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד. אֵלּוּ בַּעֲלֵי דִינִין, כְּמוֹ ״הַגִּישׁוּ עֲצוּמוֹתֵיהֶם״ ישעיה מא:כא. וּבַמִּשְׁנָה סנהדרין לא:: שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַדִּין. עַל שֵׁם שֶׁמְּרִיבוֹתָם עֲצוּמוֹת קְרוּיִים עֲצוּמִים, אוֹ לְשׁוֹן ׳חוֹזֶק׳ אוֹ לְשׁוֹן ׳אוֹטֶם׳, כְּמוֹ ״עֹצֵם עֵינָיו״ ישעיה לג:טו:

19 אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז. יֵשׁ אָח נִפְשָׁע מֵאָחִיו וּמְאַבֵּד בְּמִרְדּוֹ קִרְיַת עֹז, כְּגוֹן לוֹט בְּאַבְרָהָם בראשית יג, עֵשָׂו בְּיַעֲקֹב בראשית כז:מא-מג:

20 וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן. וּמְרִיבָה שֶׁבֵּינֵיהֶם מַפְרִידָתָם לְעוֹלָם כִּבְרִיחַ זֶה שֶׁנּוֹעֲלִים בּוֹ שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בּוֹ נזיר כג,א-ב:

21 וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ. אוֹהֵב אֶת לְשׁוֹנוֹ וּמַרְגִּיל לַתּוֹרָה אוֹכֵל שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה תנחומא, מצרע ב:

22 מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. מָצָא תּוֹרָה, וּכְמַשְׁמָעוֹ: אִשָּׁה טוֹבָה:

23 וַיָּפֶק רָצוֹן. וְיוֹצִיא; זֶה פְּשׁוּטוֹ. דָּבָר אַחֵר: אָדָם שֶׁמָּצָא אִשָּׁה וּמָצָא טוֹב וַיָּפֶק רְצוֹנוֹ, אוֹתוֹ הָאִישׁ מוֹצִיא רָצוֹן מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי יוֹסֵף קָרָא:

24 תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ. דֶּרֶךְ זֶה בְּכָךְ וְדֶרֶךְ זֶה בְּכָךְ; לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, הָרָשׁ יְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים. וְכֵן הָעִנְיָן הָרַב לַתַּלְמִיד:

25 אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ. אָדָם שֶׁקּוֹנֶה לוֹ רֵעִים עוֹד יָבוֹא יוֹם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהֶם וִיקָרְבֵהוּ. וְאִם תֹּאמַר: מַה בְּכָךְ – יֵשׁ אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ יוֹתֵר מִקְּרוֹבָיו וְאֶחָיו: