3 וְרוֹעֶה. מְחַבֵּר לוֹ זוֹנוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עירובין סד.: הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה זוֹ נָאָה – אֶשְׁנֶנָּה, וְזוֹ אֵינָהּ נָאָה – לֹא אֶשְׁנֶנָּה. וְסִיּוּעַ בַּמִּקְרָא, שֶׁאֵין ״זוֹנוֹת״ בַּמִּקְרָא מָלֵא אֶלָּא זֶה בִּלְבַד:
5 וְאִישׁ תְּרוּמוֹת. אִישׁ גֵאוּת, שֶׁאֵינוֹ חָשׁ לִהְיוֹת מָתוּן בַּדִּין. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כתובות קה:: אִם הַדַּיָּן דּוֹמֶה לְמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹהֲבִים וְלִיקַּח שֹׁחַד, הוּא יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן הַשּׁוֹאֵל תְּרוּמוֹת עַל הַגְּרָנוֹת, הוּא יֶהֶרְסֶנָּה:
12 וְאֵין נָחַת. בֵּין מַרְאֶה לוֹ פָּנִים זְעוּפוֹת בֵּין שֶׁמַּרְאֵהוּ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, אֵין נַחַת לֹא בָזוֹ וְלֹא בָזוֹ, אֵינוֹ מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ. מָצִינוּ בַאֲמַצְיָה, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמָסַר בְּיָדוֹ אֱדוֹם, וּבְשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת דברי הימים ב כה:יד וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְלָהֶם הִשְׁתַּחֲוָה. לְאָחָז הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּמְסָרוֹ בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם, וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַמֶּשֶׂק כִּי אָמַר אֱלֹהֵי אֲרָם מְעַזְּרִים לָהֶם דברי הימים ב כח:כג:
13 יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ. לְשׁוֹן חִבָּה, וְנִרְאֶה שֶׁכֵּן הוּא, כְּמָה שֶׁאָמַר דָּוִד לְאֶבְיָתָר: ״אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ״ שמואל א כב:כג – מִי שֶׁיִּגְמֹל לִי חֶסֶד יִגְמֹל לְךָ. וְאֵין הַפּוֹתְרִים מוֹדִים לִי:
14 בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה. כְּשֶׁיּוֹצִיא הַכְּסִיל כָּל רוּחוֹ, בָּא הֶחָכָם וְיַשְׁפִּילֶנּוּ בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנוֹ. וְדוֹמֶה לוֹ ״מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים״ תהלים סה:ח; ״בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם״ תהלים פט:י:
15 וְאִישׁ תְּכָכִים. אִישׁ מְזִמּוֹת, בַּעַל תּוֹרָה. וְרַבּוֹתֵינוּ תמורה טז.; ויקרא רבה לד,ד פֵּרְשׁוּ: תַּלְמִיד שֶׁאָמַר לָרַב הַשְׁנֵינִי פֶּרֶק אֶחָד, וּמְלַמְּדוֹ:
16 וְנַעַר מְשֻׁלָּח. שֶׁשְּׁלָחוֹ אָבִיו לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבּוֹ, סוֹפוֹ מֵבִישׁ אִמּוֹ. יִשְׁמָעֵאל, עַל שֶׁהָיָה רָשָׁע, גָּרַם לְשָׂרָה שֶׁאָמְרָה לְאַבְרָהָם ״גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה וְגוֹמֵר״ בראשית כא:י:
17 בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם. כְּשֶׁגּוֹרְמִין יִשְׂרָאֵל שֶׁהַנְּבוּאָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, עַל יְדֵי שֶׁהֵם מַלְעִיבִים בַּנְּבִיאִים דברי הימים ב לו:טז, יִפְרְצוּ בָם פְּרָצוֹת וְיוֹצְאִין לְתַרְבּוּת רָעָה:
18 כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֵהוּ שֶׁמּוֹכִיחוֹ, שׁוֹתֵק, וְהוּא חוֹזֵר וּמְקַלְקֵל; לְכָךְ צָרִיךְ לְיַסְּרוֹ בְּמַכּוֹת וְעוֹנְשִׁין. וְלֹא דִּבֵּר עַל עֶבֶד מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל כָּל הַמַּמְרִים דִּבְרֵי הַשּׁוֹפְטִים:
22 מָנוֹן. שַׁלִּיט, וְכֵן ״לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״ תהלים עב:יז; וְכֵן כָּל ׳נִין׳ שֶׁבַּמִּקְרָא, שֶׁהַנִּין קָם תַּחַת אָבִיו לִשְׁלוֹט בִּנְכָסָיו:
25 אָלָה יִשְׁמַע. שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ: אִם רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁגָּנַב לִי כָּךְ וְכָךְ; וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק עִמּוֹ, אֵינוֹ מַגִּיד:
26 חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ. מְסֹרָס הוּא: מוֹקֵשׁ, עֲבֵרָה, יִתֵּן חֲרָדָה לָאָדָם. דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ: מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם צַר עַיִן, וְחָרֵד, אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה, יִצְטָרֵךְ אֶל הַבְּרִיּוֹת; חֲרָדָה זוֹ תִּתֵּן לוֹ מוֹקֵשׁ. וְהָרִאשׁוֹן נוֹחַ לִי:
