7 וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵין־לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃
7 וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם מְקַבֵּל מָמוֹן, מָה נְעוּל לְגַבְרָא״. לֹא הָיָה שָׁאוּל מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְסָבַר שֶׁיִּשְׁאַל שָׂכָר:
8 וּתְשׁוּרָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמִדְעַם דְּכָשַׁר״, לְשׁוֹן יוֹשֶׁר. וּמְנַחֵם פֵּירַשׁ: ׳תְּשׁוּרָה׳, לְשׁוֹן תִּקְרֹבֶת, רְאוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ וְאָדָם חָשׁוּב, לְשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ במדבר כד:יז, וְנִרְאִין דְּבָרָיו:
