מקור שמואל א ז׳:ו׳
6 וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּ֠תָה וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה וַיָּצ֙וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה׃
פירוש רש"י על שמואל א ז׳:ו׳
6 וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּשְׁפִיכוּ לִבְּהוֹן בִּתְיוּבְתָּא כְּמַיָּא קֳדָם ה׳״. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא סִימַן הַכְנָעָה, הֲרֵי אָנוּ לְפָנֶיךָ כְּמַיִם הַלָּלוּ הַנִּשְׁפָּכִין:
7 וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל. בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, עַל עִסְקֵי מָמוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם, אוֹ עַל עִסְקֵי עֲבֵירָה שֶׁעָבְרוּ: