1 וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי. לְשׁוֹן טֹרַח, הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ עִמִּי, הִטְרַחְתִּים לָרוּץ לְפָנַי אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי:
1 אַךְ מֵאִשָּׁה. בְּקֹשִׁי אֲנִי מַאֲכִילָן לְזָרִים, אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַאֲכִילֶנּוּ לִטְמֵאִים:
3 וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל. וְהַלֶּחֶם מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְהִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין, קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת חֻלִּין, שֶׁיָּצָא מִידֵי מְעִילָה מִשֶּׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
4 וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי. וַאֲפִלּוּ אִם הַיּוֹם הָיְתָה תְּחִלַּת קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, הָיִיתִי זָקוּק לִטְּלוֹ מִשָּׁם וּלְהַאֲכִילֶנּוּ, שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס וּמְסֻכָּן הוּא, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת:
1 לָשׂוּם לֶחֶם חֹם. אַחֵר, בְּיוֹם הִלָּקַח זֶה וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ יומא כא א: חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, גַּם בְּיוֹם סִלּוּקוֹ, חֹם כְּיוֹם סִדּוּרוֹ:
2 אַחֲרֵי הָאֵפוֹד. ״אַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אָמַר לוֹ כֵּן וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בָּתַר דְּשָׁאִיל לֵיהּ בְּאֵפוֹדָא:
1 הֲלֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ לְאָכִישׁ, תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ שמואל א יז:ט: ״אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים״, אֵין לְךָ אֶלָּא שֶׁתֵּרֵד מִכִּסְאֲךָ, וְיִהְיֶה מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַזֹּאת:
4 רִירוֹ. רוֹקוֹ, דָּבָר הַנּוֹטֵף קָרוּי רִיר, וְכֵן ״בְּרִיר חַלָּמוּת״ איוב ו:ו; וְכֵן ״רָר בְּשָׂרוֹ״ ויקרא טו:ג: