רש"י על שמואל א א׳:י״א

11 ה׳ צְבָאוֹת. לָמָּה נִתְיַחֵד שֵׁם זֶה כָּאן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵי צְבָאוֹת בָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ. הָעֶלְיוֹנִים, לֹא פָּרִים וְלֹא רָבִים וְלֹא מֵתִים. וְהַתַּחְתּוֹנִים, פָּרִים וְרָבִים וּמֵתִים. אִם אֲנִי מִן הַתַּחְתּוֹנִים, אֶהְיֶה פָּרָה וְרָבָה וּמֵתָה, וְאִם אֲנִי מִן הָעֶלְיוֹנִים, לֹא אָמוּת. זוֹ מָצָאתִי בְּאַגָּדָה שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פסיקתא רבתי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת לא: מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ: עַד הֵנָּה לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּבָּ״ה ׳צְבָאוֹת׳, אֶלָּא כָּךְ אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכָּל צְבָאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לִיתֵּן לִי בֵּן אֶחָד:

12 אִם רָאֹה תִרְאֶה. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בוֹ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת שם מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ:

13 אֲמָתֶךָ. הָאָמוּר שָׁלוֹש פְּעָמִים בַּמִּקְרָא, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מְצֻוָּה עֲלֵיהֶם:

14 זֶרַע אֲנָשִׁים. ״צַדִּיקִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר מלכים א ב:לב: ״בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים:

15 אֲנָשִׁים. ״חֲשׁוּבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר דברים א:יג: ״אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים:

16 וּנְתַתִּיו לַה׳. שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְתִתּוֹ לַה׳:

17 וּמוֹרָה. ״תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמָרוּת אֱנָשׁ לָא תְהֵא עֲלוֹהִי: