מקור שמואל א ט״ז:י״א
11 וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃
פירוש רש"י על שמואל א ט״ז:י״א
11 שָׁאַר הַקָּטָן. נִשְׁאַר הַקָּטָן:
12 לֹא נָסֹב. לֹא נֵשֵׁב לֶאֱכוֹל, כָּל מוֹשַׁב סְעוּדָה קְרוּיָה הֲסִבָּה: