רש"י על בראשית רבה צ״ג

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מפרשים:
1 ברח. מן שלש והדבק בשלש:
2 מן הפקדונות ומן המיאונין ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו:
3 לית שמיה פקדון אלא פוק דון. שמי שיש לו פקדון פוקדין עליו בכל שעה איך לגנוב לו:
4 והנצל כי באת בכף רעיך לך התרפס ורהב רעך התאבק בעפר רגלו והמליכוהו עליך. התרפס תהא נרפס תחת רגליו. ורהב המליך:
5 עברו יחדו נתמלאו חמה. עברו לשון עברה:
6 חיזורין דדהב בגו דיסקוס דכסף. תפוחים של זהב בתוך שולחן של כסף:
7 מה אופן מראה פנים לכל צד כך דברי תורה מראין פנים לכל צד. ד"א מה אופן וכו' כך דברי יהודה ליוסף מראי' פנים לכל צד:
8 נימא בנימא. חוט בחוט כמו חבל:
9 יטפו ההרים עסיס אלו השבטים. דברו דברים נעימים כמו והטף אל דרום:
10 בי ולא בו. מוטב להשתעבד בי ולא בו:
11 אם לממלא אנא מוטב. אם למלאות מים הריני מזומן:
12 אם למשמשא אנא. כלומר אם לשמש כעבד הריני מזומן:
13 אם למפצע קיסין. לבקע עצים אני:
14 בייא אתה מעביר עלינו. זעקה אתה מעביר עלינו אתה עושה אותנו שנזעוק ונכריז עיוות דיננו בשווקים:
15 שכך אמרת לנו ואשימה עיני עליו אין זה השמת עין אלא אסימות עין:
16 אמרו לו בנמוסותינו כתיב. בחוקי התורה שלם ישלם ואם אין לו וגו' וזה יש לנו לשלם:
17 על חיבת עין וכו'. אשה שהיא חיבת עין כלומר על אחותינו כך על אחינו בנימין אכסניא של הקב"ה לא כ"ש:
18 דבר נא אני מוציא מבפנים ומכניס דבר:
19 בנא. אלכסנדריא דכתיב התטבי מנוא אמון:
20 כשהיה יהודה מעלה חימה היו שערות לבו בוקעות כליו. בגדיו:
21 ורפש חד רפש. בעט בעיטה אחת:
22 אמר ווי דין רפיש מדבית אבא הוא: ס"א שני כפירים נתעו:
23 של בית שילו אמרי שהיו שני שלטין זולגות דם מקלותיו בשבט מתורגם בשולטן:
24 פיוס ליוסף. שהיה אומר ראו היאך נתן נפשו על בני רחל:
25 כשם שנתתי את נפשי על אחיך שהציל את יוסף שאמר מה בצע:
26 הוציאו כל איש מעלי לא עשה יוסף כשורה. שנשאר יחיד עמהם שמא יהרגוהו:
27 אבא כהן ברדלא. כך היה שמו:
28 וישימני לאב לפטרון:
29 בסוליוס. מלך בלשון יון:
30 רדה אלי אל תעמוד שלא תעמוד בפני השעה הוי נדחה מפני השעה שעומדת לי ולא לך:
31 כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש:
32 ובנימין בכה על משכן שילה שעתיד ליחרב בחלקו של יוסף וצואריו לשון יחיד הוא כמו בעליו אדוניו אבל צוארי משמע שנים:
33 ואחיו מת. וכי אדם כיהודה יאמר דבר שאין ברור לו שאחיו מת:
34 כשהיה בנימין יושב אצלי היתה דעתי מיושבת עלי אחיו יוסף ועל אמו שמתה ועכשיו דומה לי כאלו שלשתם לקחתם ממני בבת אחת: בקש לכבות בפה אחד בנימין כבתה כל הנר כולה:
35 אני מעי. קמטין עלי כחבל: