רש"י על בראשית רבה פ״ט

1 בכל עצב יהיה מותר. כלומר בכל עצב יש יתרון:

2 לפי מעשיו נראין כמו העצב נבזה לשון עצם היינו נמי דגרסינן אין מעצבין את הקטן ליישב העצמות:

1 ולא פנה אל רהבים היינו רברביא דמתרברבין שמתגדלים עצמן על ידי שאמר לשר המשקים שפנה לרהבים:

2 אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמרו לו בחלום אתה על אלהיך דכתיב והנה עומד על היאור לי יאורי:

3 רשתו של פוטיפר. עניותו:

1 ופרעה חולם. וכי כל הבריות אינן חולמין אלא חלומו של מלך שכל העולם כולו ידו:

2 כירי קירי. מרובה בעולם. כירי עבד קירי אדון עבדים הם כאדוניהם בשנת שיש שובע בעולם:

3 וכה"א ישאו הרים שלום לעם וכי הרים נושאים שלום לעם אלא נשאו הרים משואתן פירות שלהן שלום לעם וכו': צומחות אחריהן בזמן שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין צומחות צמחים:

1 כאן חלמא הוה ידע ופתרוניה בעיא גביה. לכך כתיב ותפעם אחת:

2 ולהלן חלמא ופשריה. לא הוה ידע נבוכדנצר:

3 שתי חלומות חלם חלום הצלם וחלום האילן:

4 ליתן גדולה לד'. דניאל חנניה מישאל ועזריה:

5 כאן שהיה סמוך לבוקר ותפעם רוחו ולהלן שהיה בערב ותתפעם רוחו כל הלילה:

1 חרטומי מצרים פותרין היו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו של פרעה בזכות יוסף:

1 נער שוטה. בגימטריא:

2 עברי. מולך משונה:

3 עבד שכן מוכתב בסקוטר של פרעה בכתבים שאין עבד מולך:

1 תנייתא דביתא פוקעת. קורה שנייה שבבית פוקעת:

2 תלמוד חכם שותה וטוב לו. ושתו ביין מסכתי:

3 עם הארץ שותה ורע לו. השקיתנו יין תרעלה:

1 ויגלח ויחלף שמלותיו לחלוק כבוד למלכות. שהוא מעין דוגמא של מעלה שחלק מכבודו לבשר ודם:

2 אלהים יענה את שלום פרעה תלה הגדולה בבעליה:

3 י"ד שנה היו. הרעב ראוי לבוא במצרים:

4 שכן פרעה רואה. שבעה פרות ושבע שבלים:

5 כ"ח היו ראוין לבא שכן פרעה וכו' רואה אומר ליוסף כ"ח ויוסף אמר לפרעה י"ד הרי מ"ב:

6 כיון שירד אבינו יעקב לשם ובירכם כילה הרעב:

7 אימתי אותן מ' שנה חזרו בימי יחזקאל הדא הוא דכתיב ונתתי את ארץ מצרים שממה וגו' תהיה שממה ארבעים שנה. וכל זה מפורש בל"ב נתיבות מדבר שהוא שנוי: