רש"י על בראשית רבה ע״ד

1 תמן שובעא. תמן זולא. נכסי חוצה לארץ אינן בכלל ברכה אלא משתשוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך. ולהלן הוא אומר אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך אפילו בחוצה לארץ:

2 יהיה עמדי. עמודי. סומכי:

1 כל דבר ודבר שהיה לבן מתנה עם יעקב אבינו היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע שנאמר הן לו:

2 שנאמר עשרת מונים ואין מנין פחות מעשרה:

3 צפה הקדוש ברוך הוא מה לבן עתיד לעשות ליעקב אבינו והיה צר צורה כיוצא בה:

4 אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. לעתיד עושה לך לעתיד לו ולדורות:

5 ויצל אלהים. כזה שהוא מציל את הנצולות. כזה שהוא מפריש את הריקנות:

1 מה שהלך יעקב לז' ימים הלך לבן ליום אחד:

2 מה נפשך רוצה או אינו רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויוגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה:

1 דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימין ביה:

1 למה נחבאת לברוח דלמא חזר ביה. לפיכך היה מדבר עמו דברים טובים דלמא חזר ביה ואלהי אביכם אמש אמר אלי וגו':

2 לית הוא מיניה. כלומר אלהיכם הוא ולא משלי:

3 כי נכסוף נכספתה. איתחמידת:

4 למה באהל רחל ב' פעמים דהוה ידע דהיא משמשנית ויחפש בנר:

1 ולא מצא את התרפים. תרפים לא מצא קיתונות מצא:

1 טריפה לא הבאתי אליך. כמו טרוף טורף:

2 אנכי אחטנה. אנכי הייתי חוטא על שהייתי גוזלה מאתו:

3 יאמר נא ישראל. הוא אחד מהן:

1 כולן בנותיו היו. אף בלהה וזלפה:

2 כשן הזה של טבריה. כך היתה גבוהה:

3 כמה אחים היו לו. אנטיי' חד הוה ליה ולואי קבריה. עז פנים כנגדו ובלשון יון אנטידיקוס עז פנים בעל דין:

4 גבורים היו כיוצא בו. ולפיכך קוראן אחיו:

1 אשר יריתי ביני וביניך כזה שהוא מורה את החנית. כך ירה לבן את האבן מרוב גבורתו:

1 בקש לזנבן. להרגן כמו ויזנב בך:

2 הוציאו פיסטיליות. ראיות ועדות שלהן:

3 כמה אגרות שלח יואב רבי אייבו אמר שני איגרות כתב אחד לאדומים ואחד למואבים שהן פרצו הגדר תחילה:

1 דוויים וסכופים. כמו לענות נפש לסגפא וכ"ף וגימ"ל מתחלפות רכיל רגל. כלומר עצבים ומעונים היו על כרחם:

1 כמה מלאכים היו חלים. כמו מחולת המחנים:

2 ושלח פרוזבין לפניו. שלוחים בלשון יון: