רש"י על בבא מציעא ע״ה

1 וקוצץ לו דמים - כך וכך דמים כשער של עכשיו אתן לך וקאמר תנא דאם הוזלו נוטל חטין והיינו דפרכינן והלא קצץ וכי הוזלו נמי יטול דמים שקצץ דהא כמו אוזפיה זוזי הוא:

2 מתני' אבל אומר הלויני עד שיבא בני - דכיון דיש לו שפיר דמי דהא סאה בסאה דרבנן הוא דלאו נשך דאורייתא וכי יש לו לא גזור:

3 גמ' כמה כורין - דכל חדא וחדא אמרינן זו תהא תחתיה שהרי אינה קנויה למלוה ובידו לאוכלה ולמוכרה ונמצאת אותה שלוה נזקקת על פירות שבשוק וזו פנויה ללוות עליה וכשלוה כל אחת ואחת לוה בהיתר דהא אילו לוה סאה אחת ואכלה ואכל גם הראשונה הואיל כשלוה בהיתר לוה ישלם חטין הכא נמי כשלוה. בהיתר לוה כל סאה וסאה שהרי זו עומדת:

4 לוין - ככרות סתם בלא קציצת דמים שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך:

5 בני חבורה - הולכין בדרך או יושבין בבית אחת איש לסעודת עצמו:

6 המקפידים זה על זה - שאין מוחלין על דבר מועט ומקפידין להלוות זה את זה במדה במשקל ובמנין:

7 עוברין - בשבתות ובימים טובים:

8 משום לווין ופורעים דתנן במסכת שבת דף קמח. ובלבד שלא יאמר לו הלויני והתם מפרש טעמא שמא יכתוב: ואריך - ושפיר דמי דמתנה בעלמא הוא ולא רבית:

9 אריך - טוב ודומה לו בספר עזרא ד' וערות מלכא לא אריך לנא למחזי ופירושו גנות המלך לא יפה לנו לראות:

10 להטעימן - שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנו ויבינו כמה עונשו גדול:

11 למסרך - להרגיל שיחמוד לבם השכר:

12 מתני' נכש עמי - היום ואני אנכש עמך למחר:

13 נכוש - שרקלי"ר בלע"ז:

14 עדור - חפור:

15 אבל לא יאמר לו נכש עמי היום ואעדור עמך לזמן פלוני - פעמים שזו קשה מזו ויש כאן אגר נטר ליה בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו:

16 כל ימי גריד אחד - הם ולא דקדקו בדבר לחוש שמא יום אחד יהא ארוך מחבירו או קשה מחבירו אלא מותר לומר לו עדור עמי היום הזה של גריד ואעדור עמך ביום פלוני של גריד:

17 גריד - לשון יובש שהארץ יבשה ואין גשמים יורדין:

18 וכל ימי רביעה - חשובין כאחד:

19 אבל לא יאמר לו חרוש עמי ואני אחרוש עמך ברביעה - שימי רביעה קשין למלאכה בשדות:

20 על לא תתן לו - את כספך לא תתן לו בנשך עוברין על בל תתן ועל לא תקח כו'. כל חד וחד מאי דשייך ביה כדמפרש בגמרא:

21 גמ' מלוה עובר בכולן - בכל הני דחשיב במתני' דהוא נותן בנשך בשעת הלואה והוא לוקח בשעת פירעון והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו והוא שם עליו נשך בשעת פיסוק התנאי ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על לא תשיך לאחיך שהיא אזהרה ללוה:

22 מפסידין - כדאמר בפירקין דף עא.: מתמוטטין לעולם:

23 משה חכם - לישנא מעליא נקט:

24 לא תהיה לו כנושה - לא תראה בעיניו כנושה בו שיראה ויבוש:

25 לראשנו - לשון נושה כדמתרגמינן כרשיא הרי אנו באים באש ובמים:

26 עובר משום לפני עור - שעולה על רוחו של לוה לכפור:

27 קללה - כשתובעו וזה כופר הכל מקללין אותו ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק:

28 ומשתלי - ישכח הלואתי ואגרום קללה לעצמי:

29 צועקין - בב"ד של מטה:

30 ואינן נענין - שהרי הם גרמו לעצמן:

31 קונה אדון לעצמו - מפרש לקמן:

32 תולה מעותיו בנכרי - אומר מעות שאני משתמש בהן של פלוני נכרי הם שלא להשביע עצמו ופעמים שהנכרי שומע ומעמיד עדים ותובעו בדיניהם:

33 מתני' השוכר את האומנין והטעו זה את זה - מפרש בגמרא:

34 שכר את החמר או את הקדר להביא פרייפרין וחלילין - קדר. בעל קרון:

35 פרייפרין - עצים משופים ונאים לעשות לו אפריון:

36 חלילין לכלה - לשמח חתן וכלה:

37 או למת - לקונן:

38 משרה - רויי"ש מים ששורין בהן קנבוס ופשתן כשהן בגבעולין:

39 מקום שאין אדם - שאינו מוצא פועלין לשכור והפשתן אבד והוא סמך עליהן:

40 שוכר עליהם - בני אדם ביוקר ועליהם לשלם:

41 או מטען - מפרש בגמרא:

42 השוכר את האומנין - לעשות מלאכה בקבלנות בכך וכך:

43 וחזרו בהן - לאחר שעשו מקצת:

44 ידם על התחתונה - אם הוקרו פועלים ואינו מוצא מי שיגמרנה בשכר שהיה מגיע לאלו על העתיד לעשות מעכב משכר ממה שעשו כל מה שיצטרך להוציא עד שתגמר מלאכתו בשכר שפסק עם אלו ואם הוזלו פועלים וימצא שיגמרנה בפחות. ישום להם מה שעשו ויתן להם מה שפסק עשו חציה. יתן להם חצי שכרן ואין יכולים לומר לו הרי פועלים אחרים תחתינו לגמור מלאכתך ותן לנו כל שכרינו חוץ ממה שנטלו אלו: