רש"י על בבא מציעא מ׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:ו׳ »

5 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כׇּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה. אָמַר אַבָּיֵי: כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה מוּתָּר לְעָרֵב שְׁמָרִים, לְדִבְרֵי חֲכָמִים אָסוּר לְעָרֵב שְׁמָרִים.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ׳ ב:ה׳

5 כשתמצא לומר - כשתדקדק ותדע מיצוי הדברים:

6 מותר לערב שמרים - המוכר שמן לחבירו סתם בעת שהוא מזוקק ששקעו ושקטו שמריו מותר לו לערב ולבלבל שמרים המשוקעות שיחזרו ויתערבו ויצאו עם השמן בתוך המדה:

7 אסור לערב שמרים - שבחזקת מזוקק לוקחו ממנו וזה מקלקלו:

« רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:ו׳ »