רש"י על עבודה זרה כ״ח

1 של חלל - בחלל גופו:

2 מאי בינייהו - היא היא דהא קי"ל בפ"ב דיומא דף פד. דכל מכה של חלל מחללין עליה את השבת:

3 גב היד - מחללין שבת אע"פ שאינה של חלל ללישנא קמא אין מתרפאין אבל ללישנא בתרא מתרפאין דהואיל ומתחזיא אי חזי דמקלקל בה לחיך ליה לסמא ומעבירו:

4 שצריכה אומד - שמסוכנת כ"כ שצריך לאמדו אם יחיה ואם ימות:

5 מכה של חלל אינה צריכה אומד - לא גרסינן לה:

6 אישתא צמירתא - חולי חמה בלע"ז מלווי"ד. צמירתא לשון שריפה וחמימות ודוגמתו בהכונס צאן לדיר ב"ק דף ס. דצמרא צמורי:

7 מן השפה - שפתיים:

8 ככי - זינציב"ש:

9 דאקושי - קשין הן:

10 לא יגמע בשבת - דכל רפואה אסרו חכמים לעשותה בשבת היכא דליכא סכנה משום שחיקת סממנין במסכת שבת דף נג::

11 צפדינא - חולי השינים ובלע"ז מישג"א:

12 מטרוניתא - עובדת כוכבים היתה:

13 עבדה - ליה רפואה חמשא בשבתא ומעלי בשבתא:

14 בשבתא מאי - איעביד דלא מצינא למייתי גבך מפני תלמידי בני כלה:

15 דרשה בפירקא - לימד הרפואה לכל:

16 חילול השם - דאיהי סברה אישתבע ועבר אשבועתיה:

17 דגלי לה מעיקרא - משעה שגילתה לו אמר לה דעי שלא נשבעתי ולא אמרתי באלהא דישראל אלא לאלהא דישראל:

18 אלמא - מדבעי לאסויי בשבתא כמכה של חלל דמיא ולקמיה פריך כיון דהכי הוא היכי מיתסי מעובד כוכבים והאמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן והכא לא גרס לה עד לקמן:

19 ה"ג אלמא כמכה של חלל דמיא - אמר רב נחמן בר יצחק שאני צפדינא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים:

20 מאי סימניה - למידע דהוא צפדינא:

21 רמי מידי בי ככי ואתי דמא מבי דרי - כשנותן כלום לתוך פיו יוצא מבין שיניו דם:

22 דרי - הן שורות השינים:

23 מקרירי קרירי דחיטי - מאכל של חיטין ואכלו כשהוא צונן מאד בימי חורף:

24 כסא דהרסנא - דג שטיגנהו בשומן היוצא ממנו עם הקמח:

25 מאי עבדא ליה - מטרונא לרבי יוחנן:

26 משחא דאווזא בגדפא דאווזא - שמן אווזא המחוי באור וסכתן ע"י אחד מכנפי האווז על שיניו מבחוץ:

27 טייעא - ישמעאל:

28 קשייתא דזיתי - גרעינין של זיתים:

29 דלא מלו תילתא - שלא הביאו שליש:

30 וקלנהו אמרא חדתא - ליבן באור מרא חדשה פושיי"ר בלע"ז ושרפן עליו:

31 ודביק בי דרי - בשורות שינים מבפנים:

32 אדם חשוב הוה - ומיסתפי ממלכותא למיקטליה:

33 לחכוהו לשקיה - להעביר הסם שהוא חזק. רבי אבהו הוה קרוב למלכות כדאמרינן בסנהדרין דף יד. ובכתובות דף יז. דנפקי אמהתא דבי קיסר ומשרו ליה ומצער למיני בקראי:

34 שאני - ההיא מטרוניתא דר' יוחנן:

35 דרופא מומחה הוה - דאמרינן לעיל עבודה זרה דף כז אם היה מומחה לרבים מותר דלא מרע אנפשיה:

36 פדעתא - פצע מכת חרב:

37 למיפסק דמא - של פדעתא אם יוצא יותר מדאי:

38 תחלי בחלא - ישקוהו שחלים בחומץ. תחלי קרישו"ן בלע"ז:

39 לאסוקי - להעלות בשר שתחיה המכה:

40 גרדא דיבלא - עשב ששמו יבלא כי ההוא דסוטה דף י. קמי רפוקא גרידי דיבלי:

41 גירדא - שגורד שרשיה ונותן אותה גירדא עם גירדת עץ הסנה ועושה תחבושת:

42 דאסנא - סנה:

43 ניקרא מקילקלתא - תולעים שהתרנגולים מנקרין באשפה. מאשפות ירים אביון מתרגמינן מקלקלתא מרים חשוכא תהילים קי״ג:ז׳:

44 עינבתא - אבעבוע הדומה לענבא. מלנ"ט בלע"ז:

45 פרוונקא דמלאכא דמיתותא הוא - כלומר מסוכן הוא להמית:

46 טיגנא בדובשא - עשב הנקרא רוד"א בלע"ז ושוחקים אותו עם הדבש:

47 כרפסא - אפי"א בלע"ז:

48 בטילייא - יין חזק מאד ומין יין הוא כדאמרינן לקמן עבודה זרה דף ל. טילא חריפתא דמצרי זיקי:

49 אדהכי - בעוד שהוא מחזר אחר סממנין אלו:

50 עינבתא בת מינא - עינבתא מענבי הגפן. בת מינא דוגמתה אם גדולה גדולה ואם קטנה קטנה:

51 וניגנדר עליה - יגלגל עליה:

52 חיורתי לחיורתי - לאבעבוע לבן ענבה לבנה:

53 סימטא - קלו"ג בלע"ז נפח העומד באדם:

54 פרוונקא דאישתא הוא - ע"י חולי ששמו חמה הוא בא וסימן הוא לה:

55 שיתין איתקוטלי - מכת אצבע צרדה מדביקה בגודלו ושומטה ומכה בצפרניה:

56 ואי חיור רישיה - נתבשל להוציא הליחה היא רפואתו:

57 בפיקעא - פי' טבעת של בית רעי ובלע"ז פיג"א:

58 אורי ליה - רפואה:

59 שב ביני אהלא תולאנא - לשון שבע גרעינין אדומים כתולעת הנמצאים באהל שמכבסין בו כדתנן התם שבת דף צ. הבורית והאהל. תולאנא לשון תולעת שני:

60 בחללא דבי צוארא - חתיכות בגד שנוטלין מבית הצואר של חלוק כשעושין לה פה:

61 נירא ברקא - ליצ"א של שיער בהמה:

62 וטמיש - וטובל:

63 אדהכי והכי - בעוד שהוא מחזר אחר סמנים הללו:

64 קשייתא דאסנא - גרעין של פרי הסנה בטנים הגדילים בסנה ומלאין גרעינין:

65 פיקעא להדי פיקעא - סדק של גרעינין נגד סדק שבבשרו:

66 פיקעא עילאה - הנראה מבחוץ למעלה ויכול לדבק שם אותו אפר:

67 פיקעא תתאה - בפי הנקב מלמטה:

68 תרבא דצפירתא דלא אפתח - חלב שעירה שלא ילדה:

69 ולפשר - ימחהו באור וימשחהו בו כדמתרגמינן נמס פשר:

70 טרפא דקרא דמייבשי בטולא - עלי דילועין שנתייבשו בצל:

71 משקדי חלזוני - לימ"ץ בלע"ז מין חלזון:

72 משח קירא - שמן זית ושעוה טרופין יחד:

73 ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא - יתכסה בשחקים של פשתן בקיץ שלא יתחמם יותר מדאי:

74 ודעמר גופנא - בגדים של צמר גפן שהן חמים:

75 שקייני - משקין:

76 ברחא - שם צאן:

77 ברחא קרחא - עז שאינה מסורבל בצמר כרחל:

78 אמללא - גחלים לוחשות:

79 חיפושתא - אשקרבו"ט ובלשון כנען קרוקי"ם:

80 גמלניתא - גסה והוא הנטו"ן:

81 פתילה דאספסתא - עלה ארוך של שחת ירק של חטין:

82 שופתא דשומא - בית יד של שום והן עלין היבשים שהן נאחזין בהן. שופתא לשון אחיזה כדאמרינן בגיטין דף לב. שופתא דקופינא דמרא רפיא:

83 ברקא - כמו נירא ברקא שער של לייצ"א:

84 וניתלי בהו נורא - יבעיר בהן האור:

85 ונזהר מזיקא - לא יתן אזנו לרוח:

86 ונשקול חדא ונינח חדא - כשיטול זו מן האזן יתן את זו עד שיכלו כולן:

87 אודרא דנדא - מוכין הצבועים בצבע שקורין פויילי"ד:

88 דלא משקף - אינו חבוט בשמן לנפצו. משקף לשון עלה נדף ויקרא כ״ו:ל״ו טרפא דשקיף נחבט:

89 גובתא דקניא בר מאה שנין - שפופרת של קנה ישן שנתלש הרי מאה שנה:

90 מלחא גללניתא - מלח של אבן הדומה לשייש בלע"ז שליימ"א:

91 רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבא - כל הרפואות הללו אינן שוות לכל חולי האזן אלא אותן הרפואות שיש בהן דבר לח כגון מיא דכוליתא ומשח קירא וכיוצא בהן מעלין לאוזן יבשה שיש לו חולי ואינה מוציאה לחה ורפואות של יבש כגון גובתא דקניא ומילחא גללניתא לאודנא רטיבא המוציאה לחה:

92 מעלין אזנים - גידי אזנים פעמים שיורדין למטה ומתפרקין הלחיים וצריך להעלותן ויש סכנה בדבר:

93 אבל לא בסם - הואיל ואפשר ביד:

94 מיזרף זריף - עושה חבורה ויש חילול שבת יותר אבל קשירת סם אין שם חילול דאורייתא:

95 שמרדה - שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא:

96 אבל מישחק ואיתויי דרך רשות הרבים לא - דלאו סכנת נפשות אלא סכנת עוורון:

97 אפילו מישחק ואיתויי כו' - כדאמרינן לקמן שורייני דעינא בליבא תלו מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב:

98 ה"ג מאן דציית ליה ליהודה מחיל שבי - השומע דבריו ומקבלם יחלל שבת:

99 לדידך אסיר - שאתה אסרת וערערת על דברי:

100 וכי מדידי הוא - מדעתי הייתי אומר דבר זה שמחית על ידי:

101 דמר שמואל היא - ממנו קיבלתיה:

102 דקדחא - אשלפי"ר לשון כקדוח אש ישעיהו ס״ד:א׳ חמימות:

103 ה"ג מותר לכוחלה בשבת מ"ט שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו:

104 כגון מאי - על איזה חולי העין מחללין שבת:

105 רירא - נוטפת עינו רירא בלע"ז קצייר"א:

106 דיצא - אישפוננ"ט לשון נעיצה ותחיבה:

107 קדחא - חמימות:

108 תחלת אוכלא - בתחלת החולי:

109 סוף אוכלא - שכבר נתרפא ועדיין קודחת מעט:

110 ופצוחי עינא - שבא לכוחלה כדי להאיר מראית עינו:

111 זיבורא ודחרזי' סילוא וסימטא וכאב עינא ודאתי עלה אישתא כולהו בי בני סכנתא - מי שיש עליו אחת מאלה שנשכתו צרעה או שנתחב קוץ בבשרו דחרזיה לשון מחרוזות של דגים ב"מ כא. סילוא קוץ או שיש עליו סימטא קלו"ג ונכנס במרחץ באחת מכל אלה סכנתא היא:

112 חמה לחמה - צנון יפה לחולי חמה:

113 וסילקא - תרדין:

114 לזיקא - לשחפת צוננת:

115 וחילופא סכנתא - לפי שהצנון מוסיף עליו קור והתרדין מחממין:

116 חמימי לסילוא - צריך לשרות המכה בחמין והא דאמרינן לעיל סילוא בי בני סכנתא היכא דרחיץ כל גופו בי בני שמחמם כל גופו: